Font Size

SCREEN

Cpanel

סקירה קצרה של אבני הדרך העיקריים בקריירה האמנותית של האמן עבד עאבדי

עבד עאבדי מציין השנה 50 שנות יצירה אמנותית ומציג תערוכה רטרוספקטיבית מיוחדת בגלריה לאמנות בעיר אום-אל פחם, התערוכה מקיפה חלק ניכר מעבודותיו ומלווה בקטלוג מקיף) בעברית, ערבית ואנגלית) המסכם את עבודתו של עאבדי.

לכן, בהזדמנות מיוחדת זו, ברצוני להציג במאמר זה סקירה קצרה של אבני הדרך העיקריים בקריירה האמנותית של האמן עבד עאבדי.

 עבד עאבדי נולד למשפחה חיפאית ותיקה, דוד אמו עבד אל רחמן אל חאג', היה ראש העיר של חיפה בשנים 1920-1927. באפריל 1948, עבד עאבדי , בן ארבע, עם אמו אחיו ואחיותיו, נעקרו מביתם, ואילו אביו נשאר בחיפה. מחיפה הגיעו לעכו ומשם הפליגו כעבור שבועיים בספינה רעועה ללבנון. בלבנון, הם הוכנסו תחילה למחנה המעבר "קרטינה" שבנמל ביירות, אחר כך עברו למחנה הפליטים "מייה מייה" ליד צידון, ומשם המשיכו למחנה הפליטים "אל ירמוק" בפאתי העיר דמשק, בתום שלוש שנות נדודים בין מחנות הפליטים הורשו האם וילדיה לחזור לתחומי ישראל ב 1951 במסגרת פרויקט איחוד משפחות. אחותו הבכורה לוטפיה עדיין (2011) מתגוררת במחנה הפליטים בדמשק, סוריה.1

 בתקופת לימודיו התיכוניים, למד ציור ופיסול בסדנאותיהם של המורים אברהם ישכיל, צבי מאירוביץ והפסל מרדכי כפרי. ב1962, התקבל עאבדי לאגודת הציירים והפסלים בחיפה, והיה לאמן הערבי האשון שנמנה עם חבריה .באותה שנה הוא גם הציג את תערוכתו הראשונה בתל אביב.2

 לאחר מכן הוא המשיך ללימודים אקדמיים באקדמיה לאמנות יפה בדרזדן שגרמניה, ובמהלך שנות לימודיו, הוא למד אצל המורים גרהרד קיטנר, גרהרד בונדזין ולאה גרונדיג. 3

 הוא קיבל אות הצטיינות על עבודת הגמר שלו, דבר שאפשר לו שנת התמחות נוספת באקדמיה בנושא ציורי קיר ופיסול סביבתי.4

 בשנת 1970 קיבל תעודת מאסטר, ואף נבחר לאחר מכן על ידי המנחה האקדמי שלו פרופ גרהרד בונדזין , יחד עם סטודנטים בוגרים אחרים באקדמיה, השתתף בהקמת ציור קיר על אחת מחזיתות ארמון התרבות בדרזדן(Kulturpalast) , אשר נבנה בשנת 1968 במרכז העיר. ציור קיר זה עדיין מהווה אתר תרבותי חשוב בחלק זה של גרמניה המאוחדת.

 

1 טל בן צבי, החלוץ לפני המחנה: עבד עאבדי: ציוני דרך ביוגרפיים מתוך: עבד עאבדי 50 שנות יצירה, 2010, ע' 43

 

2 שם, ע' 43

 

3 למידע נוסף על לאה גרונדיג לחץ כאן

 

4 אמיר עאבדי, המוזיאון הנודד ביצירתו של האמן עבד עאבדי מתוך: עבד עאבדי 50 שנות יצירה, 2010, ע' 65

   

עבד עאבדי מציין השנה 50 שנות יצירה אמנותית ומציג תערוכה רטרוספקטיבית מיוחדת בגלריה לאמנות בעיר אום-אל פחם, התערוכה מקיפה חלק ניכר מעבודותיו ומלווה בקטלוג מקיף) בעברית, ערבית ואנגלית) המסכם את עבודתו של עאבדי.

לכן, בהזדמנות מיוחדת זו, ברצוני להציג במאמר זה סקירה קצרה של אבני הדרך העיקריים בקריירה האמנותית של האמן עבד עאבדי.

 עבד עאבדי נולד למשפחה חיפאית ותיקה, דוד אמו עבד אל רחמן אל חאג', היה ראש העיר של חיפה בשנים 1920-1927. באפריל 1948, עבד עאבדי , בן ארבע, עם אמו אחיו ואחיותיו, נעקרו מביתם, ואילו אביו נשאר בחיפה. מחיפה הגיעו לעכו ומשם הפליגו כעבור שבועיים בספינה רעועה ללבנון. בלבנון, הם הוכנסו תחילה למחנה המעבר "קרטינה" שבנמל ביירות, אחר כך עברו למחנה הפליטים "מייה מייה" ליד צידון, ומשם המשיכו למחנה הפליטים "אל ירמוק" בפאתי העיר דמשק, בתום שלוש שנות נדודים בין מחנות הפליטים הורשו האם וילדיה לחזור לתחומי ישראל ב 1951 במסגרת פרויקט איחוד משפחות. אחותו הבכורה לוטפיה עדיין (2011) מתגוררת במחנה הפליטים בדמשק, סוריה.1

 בתקופת לימודיו התיכוניים, למד ציור ופיסול בסדנאותיהם של המורים אברהם ישכיל, צבי מאירוביץ והפסל מרדכי כפרי. ב1962, התקבל עאבדי לאגודת הציירים והפסלים בחיפה, והיה לאמן הערבי האשון שנמנה עם חבריה .באותה שנה הוא גם הציג את תערוכתו הראשונה בתל אביב.2

 לאחר מכן הוא המשיך ללימודים אקדמיים באקדמיה לאמנות יפה בדרזדן שגרמניה, ובמהלך שנות לימודיו, הוא למד אצל המורים גרהרד קיטנר, גרהרד בונדזין ולאה גרונדיג. 3

 הוא קיבל אות הצטיינות על עבודת הגמר שלו, דבר שאפשר לו שנת התמחות נוספת באקדמיה בנושא ציורי קיר ופיסול סביבתי.4

 בשנת 1970 קיבל תעודת מאסטר, ואף נבחר לאחר מכן על ידי המנחה האקדמי שלו פרופ גרהרד בונדזין , יחד עם סטודנטים בוגרים אחרים באקדמיה, השתתף בהקמת ציור קיר על אחת מחזיתות ארמון התרבות בדרזדן(Kulturpalast) , אשר נבנה בשנת 1968 במרכז העיר. ציור קיר זה עדיין מהווה אתר תרבותי חשוב בחלק זה של גרמניה המאוחדת.

 

1 טל בן צבי, החלוץ לפני המחנה: עבד עאבדי: ציוני דרך ביוגרפיים מתוך: עבד עאבדי 50 שנות יצירה, 2010, ע' 43

 

2 שם, ע' 43

 

3 למידע נוסף על לאה גרונדיג לחץ כאן

 

4 אמיר עאבדי, המוזיאון הנודד ביצירתו של האמן עבד עאבדי מתוך: עבד עאבדי 50 שנות יצירה, 2010, ע' 65

   

עבודות האמנות של האמן עבד עאבדי: איורים ורישומים

 

  עבודות האמנות של האמן עבד עאבדי: איורים ורישומים

 

בשנים בהם בילה עאבדי בגרמניה, 1964-1971, הוא יצר גוף מרשים ביותר של רישומים, ליטוגרפיות ותחריטים שהוקדש ברובו המכריע לאירועי הנכבה או לפליטים הפלסטינים.

 קבוצה מעבודות הפליטים שיצר עאבדי בגרמניה בשנים 1968-1971 והוציא בשנת 1973 במארז בן 12 הדפסים בשחור-לבן ושמו "עבד עאבדי- ציורים", פותחת צוהר למוטיבים מרכזיים שיחזרו גם בהמשך ברבות מיצירותיו.

 האוצרת טל בן צבי מציינת כי "בעבודותיו אלה ובאחרות ניכר רישומן של חוויות מילדותו עת נדד בין מחנות פליטים ומן התקופה שלאחר איחודה מחדש של משפחתו בחיפה. לתיאור הפליטים אימץ עבד עאבדי גישה ריאליסטית חברתית מן הסוג שאליו נחשף קודם ליציאתו לגרמניה ושאותה שכלל בזמן ששהה בגרמניה".5

 בשנת 1972 חזר עבד עאבדי לחיפה והחל לעבוד כמעצב גרפי עבור מספר פרסומים שהופיעו בישראל, כגון העיתון היומי "אל אתיחאד" וכתב העת הספרותי "אל ג'אדיד", ויצר איורים ועבודות גראפיות שהודפסו על פוסטרים וכרזות ועל כריכות ספרים.

 בתערוכה האחרונה תחת הכותרת "ומא נסינא" (ולא שכחנו), הוצג מבחר מן האיורים של האמן עאבדי. האוצרת טל בן צבי כתבה כי "התערוכה היא מסע אישי בזיכרון הזמן וההיסטוריה של הפלסטינים, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מחייו של האמן עבד עאבדי יליד חיפה"6

 התערוכה הכילה ציורים וליטוגרפיות שנוצרו בשנות ה 60 המאוחרות ופורסמו בעיתון "אל אתיחאד" ובכתב העת הספרותי "אל ג'אדיד".

 בנוסף, התערוכה הכילה הן איורים של כריכות והן איורים שפורסמו בגוף הספרים.

מבין הספרים שבהם פורסמו איורים אלה:


  • ספרו של אמיל חביבי: "שישיית ששת הימים", 1968.

    ספרו של אמיל חביבי: ,"האופסימיסט: הכרוניקה המופלאה של היעלמות סעיד אבו אל נחאס אל מותשאל", 1977.

    ספרו של סלמאן נאטור: "לא שכחנו", 1982.

    ספרה של פליציה לנגר: "במו עיני", 1974.

    ספרו של יוסף אלגאזי (גלילי): "אבא מה עשית כשהרסו את ביתו של נאדר?", 1974.

    ספר שיריו של משה ברזילי, אנתולוגיות של שירה: אדם ממריא אל האור, 1987

 

התערוכה גם כללה איורים שהאמן יצר לתיאטראות ערביים בישראל. ידידו ועמיתו, המשורר הפלסטיני סמיח אל קאסם ציין כי "מאז תחילת הדרך, משך מכחולו של עאבדי את תשומת לבי. הוא הציע גישה מיוחדת, וכשביקשתי ממנו ציור לעטיפה של אוסף השירים השני שלי "אר'אני א- דורוב" (שירי הדרכים), ב1964, הוא נענה בחיוב ובהתלהבות, הוא זיהה את ההרמוניה ביצירותינו: מכלול טבול בכאב הלאומי והאנושי של העם הפלסטיני, ושיר רווי באותו כאב. ציוריו היוו ביטוי חד, עמוק ויפה לאופי הלירי הבוער של השירים של אותה תקופה."7

 

5 טל בן צבי, עבד עאבדי: "ומא נסינא" (לא שכחנו) מתוך: עבד עאבדי: 50 שנות יצירה, 2010, ע' 48

 

6 טל הן צבי, מתוך אתר התערוכה "ומא נסינא": http://www.wa-ma-nasina.com/, 2008

 

7 סמיח אל קאסם, עבד עאבדי- אמן-תופעה מתוך: עבד עאבדי 50 שנות יצירה,

2010

 

עבודות האמנות של עבד עאבדי: קריקטורות

 

 

 עבודות האמנות של עבד עאבדי: קריקטורות

 

עבד עאבדי יצר קריקטורות רבות אשר התפרסמו בעיקר בעיתון היומי "אל אתיחאד" (היוצא לאור בחיפה) בין השנים 1972-1981. חלק ניכר מהן נוגעות לפוליטיקה הישראלית ולסכסוך הישראלי –פלסטיני.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עבודות האמנות של עבד עאבדי: ציורים

 

עבודות האמנות של עבד עאבדי: ציורים

 

עאבדי צייר מספר ציורים בצבע במהלך לימודיו בגרמניה והמשיך בעיקר בשנות ה70 המאוחרות. בציורי הצבע החל מסוף שנות ה 90, עאבדי התחיל לשלב בעבודות הציור שלו חומרים נוספים כגון: זכוכית, עץ, מתכות וכו'.

 עבודות הציור של עאבדי כוללות דיוקנאות, קומפוזיציות ודמויות. עם זאת, הנושאים המרכזיים בהן עוסקות עבודותיו מתמקדות סביב נושאים כמו חווית הפליטות בילדותו, העיר חיפה, הגליל ומקומות אחרים, אירועי האינתיפאדה ועוד, למשל, הסדרה "דלתות וחלונות" עוסקת בסמטאותיה הצרות של השכונה הערבית ואדי ניסנאס בחיפה, שבה עדיין מתגורר עאבדי.

 

בביקורת שכתבה סאמיה חלבי על מוטיב אחרון זה בעבודות הציור שלו העירה כי "בשנותיו הבוגרות, עבודתו של עאבדי התפתחה להפשטה גבוהה ביותר. {עד כי} הערות פוליטיות כבר אינן מפורשות. במרכז התרבות "ח'ליל אל סקאקיני" אשר ברמאללה הציג עאבדי ב-1997 סדרה של קונסטרוקציות המדמות חלונות כדי לבטא שורה של נושאים הקשורים לפלסטין ולעולם הערבי, כאשר הפנימי, המוסתר, האסור ואולי הכלוא מתעמת עם החופש של אלה המתבוננים בסקרנות פנימה".8

 

מעניינות במיוחד בעבודותיו הן הסדרות "אני האדם" "Ecce Homo" ו- "דיאלוג עם דויד רוברטס", אשר בהן עאבדי מחבר את עבודותיו של האמן הסקוטי רוברטס מהתקופה הרומנטית מהמאה ה18 למציאויות של ארץ הקודש כפי שהן נראות היום.

 

8הציטות תורגם לעברית מתוך, סאמיה חלבי, אמנות שחרור פלסטינית: ציור ופיסול פלסטיני בחצי השני של המאה ה 20 Palestinian liberation art: Palestinian painting and sculpting in the second half of the 20th century , יוני 2003, ע' 38

     

 

עבודות האמנות של עבד עאבדי: אנדרטאות

 

עבודות האמנות של עבד עאבדי: אנדרטאות

  לאחר הלימודים בדרזדן, עאבדי היה לאמן הפלסטיני הראשון שהקים אנדרטה בארץ ישראל. כמאל בולאטה כתב ב"אנציקלופדיה הפלסטינית" כי "אנדרטאותיו האלגוריים בגליל, לזכר חוסן אנושי והתנגדות, כוללות [בין היתר] ציור קיר המתאר את סיפור ההתרסה של אליהו וההישרדות, ואנדרטה מברונזה המוקדשת לשישה פלסטינים שנורו ביום האדמה".9

 

גלעד יום האדמה

 

במהלך השנה שחלפה אחרי אירועי יום האדמה, הופקדה בידי האמן עבד עאבדי והאמן היהודי גרשון קניספל הקמת אנדרטה לציון יום האדמה בסכנין בתמיכתו של ראש המועצה המקומי של סכנין דאז, ג'מאל טראבה. ב 30.3.1977 ביום השנה, הציגו האמנים בפני ועד המועצות הערביות וקהל המשתתפים את מודל האנדרטה.

 

בניית מבנה האנדרטה, בסוף מרץ 1978, ארכה מספר שעות במאמץ משותף של מספר רב של פועלי בנין מסכנין. החוקר האקדמי תמיר שורק מציין כי במהלך הבניה נעצר על ידי המשטרה ראש המועצה המקומית של סכנין ג'מאל טרביה באשמת מתן אישור לבניה בלתי חוקית, אולם כעבור מספר שעות הוא שוחרר.. ביום חמישי, ב- 30.3.1978 נערך טקס גילוי האנדרטה בבית הקברות בסכנין. 10

 

שורק מציין גם כי "זו הפעם הראשונה שסימבול של לאומיות פלסטינית נוכח במרחב הציבורי, ולאורך זמן מ 1978 ועד היום, במשך כמעט שלושים שנה, בכל 30 למרץ הופכת האנדרטה לנקודת ציון מרכזית של טקסי הזיכרון לאירועי יום האדמה בגליל".11

 

האנדרטה בנויה בצורת סרקופג, קבר מלבני עשוי משיש שחרוטות על דפנותיו מוטיבים כפנים וקישוטים המאפיינים אמנות קבורה יוונית ורומית.12

 

בתערוכה האחרונה "סיפורה של אנדרטה" המנציחה את הקמת האנדרטה כתבה האוצרת טל בן צבי כי "אנדרטה זו אשר מזוהה כאחת מנקודות המפנה בנוכחות הפלסטינית בזירה הציבורית בתוך ישראל, הפכה להיות גורם משמעותי במיוחד ובעל השפעה בכל הקשור לעיצוב של הזיכרון הקולקטיבי הלאומי בכלל, ושל הזיכרון החזותי בפרט, של המיעוט הפלסטיני בישראל".

  

 עבודות האמנות של עבד עאבדי: מונומנטים נוספים

 

 
עבד עאבדי הקים אנדרטאות זיכרון נוספות ברחבי הגליל:

בשנת 1984, אנדרטה לציון 75 שנה להיווסדותה של עיריית שפרעם.

 

בשנת 1999, אנדרטת זיכרון בכפר- קנא.

 

בשנת 2001, אנדרטת זיכרון בכפר מנדא.

  

9 כמאל בולאטה, האנציקלופדיה הפלסטינית, 2005

 

10 מתוך מאמר שהתפרסם באתר האלקטרוני של "גלריה הגר", מאת טל בן צבי," סיפורה של אנדרטה: יום האדמה בסכנין".

 

 

12 אמיר עאבדי, המוזיאון הנודד ביצירתו של האמן עבד עאבדי, עבד עאבדי: חמישים שנות יצירה, 2010, ע' 67

 

 

עבודות האמנות של עבד עאבדי: פיסול סביבתי וציורי קיר

 

עבודות האמנות של עבד עאבדי: פיסול סביבתי וציורי קיר

 

עבד עאבדי צייר מספר ציורי קיר והקים עבודות פיסול סביבתי במקומות שונים: בחיפה, יפו, בשלושה בתי ספר שונים בכפר אעבלין, בבית ספר בכפר זראזיר ובנצרת. ב1984 יצר עאבדי את עבודת הפסיפס על שער כנסיית " בית החסד" האורתודוקסית בחיפה, ובשנת 1995 יעץ בפרויקט שחזור ושיקום במסגד "אל ג'זאר", בעיר עכו.

 

ב 1998 הקים עאבדי פסל סביבתי- "הומאג' לעיר עמאן", המוצב בחצר הגלריה הלאומית לאמנות יפה בעיר עמאן, ירדן.

 בשנת 2007, השתתף עאבדי בהקמת "עמוד התווך למען הידידות והשלום" בעיר איירונברג ההיסטורית בבריטניה, ביוזמת ארגון "באבא", אגודת האמנים הבריטים לנפחות.

 ביצירה זו השתתפו נפחים ממדינות שונות בעולם.

 

עבד עאבדי: תערוכות

 

 

 עבד עאבדי: תערוכות

 

עבד עאבדי הציג תערוכות-יחיד בבלגיה, בולגריה, גרמניה, הונגריה, הרשות הפלסטינית, ישראל, ירדן, קטאר וצרפת, והשתתף ביותר מ- 50 תערוכות משותפות, ביניהן התערוכה המשותפת של ישראלים ופלסטינים "זה אפשרי" שהוצגה ברחבי ארה"ב ובגרמניה בין השנים 1988-1990.

 

ב-1995 השתתף בתערוכה השנייה של אמנים פלסטינים וישראלים בגרמניה. עבודותיו בתערוכה "סולידאריות עם העם הפלסטיני" הופיעו בערים טוקיו, הוואנה, מוסקבה, ברלין, בריסל, בלגרד, ואתונה.

 עאבדי יזם והשתתף בתערוכות משותפות עם אמנים פלסטינים וישראלים בתל אביב, חיפה וירושלים בין השנים 1980-1987 למען חופש הביטוי והיצירה.

 

בדוברו על אמנותו ועל מלחמת 1973, אמר עאבדי:

 "מתוך השקפת העולם שלי ומתוך השנאה הקיימת בי כלפי מלחמות, וכן מתוך דאגתי העמוקה לעתיד היחסים בין שני העמים, הערבי והיהודי, הצגתי את שתי יצירותיי הנמצאות כאן בתערוכה (התערוכה שנושאה "הדי הימים" ומשתתפים בה ציירים מחיפה ומהצפון).

 

כאשר רעמו התותחים בגולן ועל גדות התעלה וכאשרנשקפה סכנה לעתיד האזור, נזכרתי בדבריו של פאבלו פיקאסו, ואמרתי ביצירתי "לא למלחמה" בהתאם להכרה האמנותית שלי, האמנות צריכה להיות מגויסת ובעלת תפקיד... בה במידה שהאמן חי את מאורעות העבר, הוא גם חי את הקונפליקט של האדם עם כוח הרשע וההרס. וכאשר החברה והאנושות במצב של משבר, נדרש מהאמן להתבטא באופן הרמוני באמצעות אותו כלי אמנותי העומד לרשותו [...] ובכן [...] תפקידו של האמן ביצירותיו, במחשבותיו ובתפיסת עולמו הוא לחזק את הקשר התמידי בינו לבין החברה שבה הוא חי. מתוך גישה כזאת חונכתי וכך אני מבין את הקשר בין היצירה האמנותית שלי לתפקידה [תפקיד] אשר קוקושקה הגדיר אותו: "להסיר את המסכה למען כל אלה שרוצים לראות את המציאות כמות שהיא. תפקידה של האמנות היפה היא לגלות להם את האמת ".13

   

13 מתוך ציתות המובא במאמר מאת טל בן צבי, עבד עאבדי: "ומא נסינא" (לא שכחנו), עבד עאבדי :50 שנות יצירה, 2010, ע'48

 

 

עבד עאבדי: פעילויות שונות

 

עבד עאבדי: פעילויות שונות

 

עבד עאבדי הוא חבר באגודת הציירים והפסלים סניף חיפה, והוא גם פעיל במרכז היהודי ערבי "בית הגפן" , דבר אשר אפשר לו להביא 2אמנים פלסטינים וישראלים יחד, ולארגן תערוכות משותפות, וכך לקרב את הלבבות ואת השלום המיוחל.

 

משנת 2004 ועד 2009, כהן עאבדי כיו"ר תיאטרון "אל מידאן" בחיפה, ומהשנה 1996 ועד 2000 היה חבר ב"מועצה לתרבות ואמנות" מטעם משרד החינוך.

 

עאבדי הוא המייסד של עמותת "איבדאע" (1994), למען קידום האמנות החזותית במגזר הערבי, והמייסד של עמותת "ערבל" (2006), למען העמקת הדיאלוג בין ערבים ויהודים דרך האמנות,

 

כמו כן, היה אחד ממייסדי מרכז התרבות "ח'ליל אל סקאקיני" בעיר רמאללה בשנת 1998.

 

מאז 2008, עאבדי הוא אוצר שותף של התערוכה המוצגת במרחב הפתוח במסגרת הפסטיבל השנתי "חג החגים" המתקיים בחודש דצמבר בעיר חיפה, ומציין את חג המולד, חנוכה, ואל פיטר.

 

הוראה

 

הוראה

 

 עבד עאבדי החל בהוראת אמנות מאז חזרתו לישראל מלימודיו בגרמניה בשנת 1971. הוא לימד אמנות במספר בתי ספר ערביים ומרכזים קהילתיים בגליל (חיפה, נצרת, עכו, שפרעם, כפר יסיף ועוד) .

 

בנוסף הוא לימד אמנות ותולדות האמנות במכללה האקדמית להכשרת מורים ערביים משנת 1985 ועד פרישתו בשנת 2007 .

 

היום מפעיל עאבדי סדנאות קרמיקה וציור לילדים ולנוער מכל הדתות בסטודיו שלו בחיפה, הסדנה מתמקדת בעשייה וביצירה משותפת, ובסיומה מציגים התלמידים תערוכה משותפת.

 הרעיון המרכזי של הסדנאות הוא להביא תלמידים מוסלמים נוצרים ויהודים יחדיו ליצירה משותפת למען הדברות באמצעות האומנות ובכך לקדם את הסובלנות.

 עבד עאבדי סבור כי היצירה המשותפת מאפשרת גישור בין ההבדלים, הרציונל שלו הוא פשוט והגיוני: "הכרת האחר הוא צעד ראשון בהבנת האחר, כאשר התלמידים נחשפים לתלמידים מרקע דתי אחר, אז היצירה המשותפת היא אמצעי לדו שיח בינם ודרך ללימוד אחד על השני.

 בסופו של דבר התהליך שיעברו יביאם לכבד זה את זה, ויאפשר להם לחיות בצוותא בחייהם הבוגרים" .

 עאבדי מקיים גם מפגשים עם תלמידים בבתי ספר שונים במסגרת פרויקט של משרד החינוך "פגישה עם אמן", ורוניקה סארטורי כתבה באתר האינטרנט "נווה שלום" כי עאבדי פוגש תכופות תלמידים בכל רחבי הארץ ומביא איתו תמיד כמה מעבודותיו וכך יוצר 'גלריה נודדת': "המטרה שלי היא להפוך את הכיתות לגלריות כדי להכניס את התלמידים לעולם האמנות, יצוין כי רוב התלמידים מעולם לא פגשו אמן, לתלמידים ערבים בפרט יש הזדמנויות מועטות לבוא במגע עם אמן ולהיחשף לאמנות ולכן נוצר הרעיון להביא את הגלריה לבית הספר" .14

  גנית אנקורי, שדנה בתרומתו של עאבדי לאמנות הפלסטינית כתבה כי "הטקסטים של עבד עאבדי מציעים תיעוד יקר ערך על האמנים הפלסטינים, פעילויותיו כמורה ואוצר בחיפה, ותיעודו למידע הזה, הופך אותו מקור חשוב ללימוד האמנות הפלסטינית".15

 מבקר האמנות סעיד אבו שקרה כתב כי "אין ספק שחשיבותו של האמן עבד עאבדי הינה בהיותו החלוץ הראשון לנדוד מעבר לים כדי ללמוד, מתוך ידיעה ברורה שעיר מולדתו זקוקה לחזרתו, כדי לפעול ולהוביל בתחום עשייה לא מוכר, ולמעשה ליצור יש מאין במציאות המורכבת כפי שתיארתי קודם. חשיבותו של עבד עאבדי הינה בעצם העובדה שהוא מכיר ומודע למציאות זו וחזר אליה מתוך תחושת האחריות, השליחות והמחויבות ... [עבד עאבדי] הפך במהלך השנים למוביל דרך ולאחד מעמודי התווך להתפתחותה ולקידומה של האמנות העכשווית בקרב המיעוט הפלסטיני בישראל". 16

 

 

14

 

15

 

16 סעיד אבו שקרה, פתח דבר, עבד עאבדי 50 שנות יצירה, 2010, עמ' 40

 

 

פרסים ואותות כבוד

 

 פרסים ואותות כבוד

 

 בשנת 1972, פרס האמן הצעיר בפסטיבל הבינלאומי לצעירים בברלין.

בשנת 1973, העניקה לו עיריית חיפה את פרס הרמן שטרוק לאמן המצטיין.

בשנת 1999, העניקה לו שנית עיריית חיפה את פרס הרמן שטרןק לאמן המצטיין.

בשנים 1999, 2001, 2002 הוענקו לו פרסים ממועדוני רוטרי מקומיים בחיפה ובנצרת.


בשנת 2008, היה עבד עאבדי לאמן הערבי הישראלי הראשון שזוכה לפרס שר התרבות המדע והספורט. בנימוקיהם למתן הפרס כתבו השופטים: "עאבדי הוא אחד מהאמנים המצוינים והמשפיעים ביותר על האמנות ועל התרבות בחברה הערבית במהלך יותר מארבעים שנה. תרומתו ליצירת תרבות חזותית של האוכלוסייה הערבית בישראל היא חסרת תקדים וניתן לתאר אותה בהקבלה להיקף עבודותיו של נחום גוטמן".17

 

בתשובה לשאלתה של מראיינת לגבי היותו האמן הערבי הראשון הזוכה בפרס ענה עאבדי "אם אני באמת הראשון שזוכה בפרס, 60 שנה לאחר הקמת המדינה, זו תעודת עניות לישראל..'"18.

 

האוצרת טל בן צבי ציינה כי "אכן דומה שבכך סיכם עאבדי נאמנה את יחס המדינה והממסד האמנותי הישראלי ליצירה האמנותית הפלסטינית בתחומי הקו הירוק. עאבדי האמן הכה פורה והחלוצי במובנים כה רבים בשדה האמנות הפלסטינית, נאלץ לחכות עד שנת חיו השישים ושש כדי לזכות בהכרה מעין זו".19

 


  • בשנת 2008, קיבל עאבדי אות כבוד מקרן "אנה לינד" , והיה מבין המועמדים הסופיים לפרס למען הדיאלוג בין התרבויות לשנת 2008.

    בשנת 2010, העניק ראש עיריית חיפה לעאבדי את "אות יקיר העיר חיפה".20

 

 

מתוךראיון עם עאבדי,

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3636366,00.html18

  19מאת טל בן צבי, עבד עאבדי: "ומא נסינא" (לא שכחנו), עבד עאבדי 50 שנות יצירה, 2010, עמ' 61

20 קישור לאתר עיריית חיפה

עבד עאבדי בעיתונות

 העקירה מחיפה והשיבה אליה העקירה מחיפה והשיבה אליה

מאת עבד עאבדי בהוקרה לאבי, קאסם עאבדי  כבר סיפרתי, ויותר מפעם אחת, את תולדות העקירה של משפחתי ומשפחות ...

MORE_DETAIL
לאה גרונדיג – אמנית הגרפיקה, קול הזעקה לאה גרונדיג – אמנית הגרפיקה, קול הזעקה

פתח דברים בכנס לזכרה ביוזמת קרן רוזה לוקסמבורג – תל אביב 11.9.2014 קהל נכבד, גברת אנג'ליקה תים מנכ"לית הקרן ב...

MORE_DETAIL
אתם כאן: Home אודות האמן