עבריתהאתר הרשמי והארכיון הדיגיטלי

איחוי בין עמים, איחוד בין משפחות

מחווה ללוטפייהיואל אמת

  געגועים לאחות שנשארה במחנה הפליטים בסוריה, לאחר מלחמת השחרור בה איבדו משפחות רבות את בתיהם ושורשיהם, מוצגים בתערוכה “מחווה ללוטפייה” של עבד עאבדי בגלריית השלום בגבעת חביבה. מחווה לאחות ולגעגוע 

התערוכה מביאה הד של מצוקה ואובדן מאוכלוסייה המוכרת לנו כ”פליטים פלסטינאים” אשר איבדו את מולדתם בעת מלחמת השחרור. מבחינתם, עברו אותם פלסטינאים הגירה מאולצת, ניתוק משורשים של מאות שנים בכפרים ומחוזות בשטח ישראל, פרוד משפחות ויישובם במחנות פליטים ברחבי מדינות ערב אשר לא קיבלו אותם בעין יפה וראו בהם מטרד זמני שסופו לחלוף וכמכשיר פוליטי לניגוח מדינת ישראל.

עבד אעבדי, יליד ואדי סאליב בחיפה, כיום בן 72, חווה את האירועים שהולידו את מדינת ישראל בעקירה מבית משפחתו בחיפה, יישובה במחנות פליטים בלבנון ובסוריה ופרידה מאביו שנותר בחיפה. ב-1951 חזרו לישראל במסגרת איחוד משפחות אולם אחותו לוטפייה נותרה עד היום במחנה פליטים בסוריה, והעדרה מחייו של אעבדי הותירה געגוע שלא הגליד. המלחמה המשתוללת כיום בסוריה רק מחריפה את התחושות ומחזירה את חוויית הנתק שחווה.

בהתבגרו, למד עאבדי באקדמיה לאמנות יפה בדרזדן שבגרמניה, בה הציג בתערוכה עבודות של דיוקנאות, עצמים ואובייקטים המסמלים את הזכרון לשורשיו, אריגים, בדים וחפצי מלאכת יד אשר ייצגו לגביו את זכרון הבית כפי שזכור לו והשאיר מאחוריו. בהמשך למד והשתלם בישראל בציוד ופיסות והיה לאמן הערבי הראשון שנמנה על אגודת הציירים ופסלים בחיפה. עבודותיו מביעות עצב, געגוע ותקווה ומאופיינות בתפירת טלאים או שילוב בין חומרים עם תמונות וצילומי משפחה. באחת מהן תמונת הוריו וכלי תפירה חשוקים מאחורי דלת נעולה אומרת הכל. קישוטים ובדים של חפצים יצרו ביחד מארג הנע בין האמנות המיידית, ה”רדי-מייד”, ובין אמנות האריגה המסורתית.
העבודות נוגעות כמובן גם בקונפליקט היהודי-ערבי אותו הוא רואה כנושא לאיחוי ואיחוד למארג משותף המכיל ניגודים. בעבודות נארגו זכרון והיסטוריה עם מציאות עכשווית, הנשזרים יחדיו.

אעבדי פעיל במחנה השלום הערבי ומאמין בדו קיום בין התרבויות השונות, כשנסיונו בלימודי אמנות בחו”ל חיזקו אמונה זו. עבודותיו מטיפות לקבלה השונה כהזדמנות לחידוש ושילוב הרמוני. הנגיעה של אעבדי בנושאים בעלי מטען פוליטי אינה גורעת מהמסר של עבודותיו אלא מוסיפה להם נופך מאחר והרוח הנושבת מהם היא של הומניות ותקווה. התערוכה עשירה במיצגים רב ממדיים המביעים כאב עצור ויופי אתני החולף דרך זרמים חדשים. הדמויות המופיעות בהן מייצגות עבר והווה, כאשר העבודות מצביעות לעתיד אליו האמן שואף לאיחוי ואיחוד משפחות ועמים.

 

מגזין המושבות > איחוי בין עמים, איחוד בין משפחות  

 

 

Let your voice be heard! Share your thoughts and ignite the conversation. Your comments matter!

פוסטים אחרונים

הדים של מדינות האחים/ בית התרבויות העולמיות בברלין
פברואר 10, 2024By
מתרחש באלברטינום (דרזדן): שיח במוזיאון עם עבד עאבדי – רומנסות מהפכנית
ינואר 31, 2024By
שיקום ציור הקיר של עבד עאבדי בחיפה
אוגוסט 10, 2023By
אוסף צ’וקאקו: מסע של צבעים
אוגוסט 6, 2023By
דמיון חומרי: אמנות ישראלית מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות
פברואר 23, 2023By
שקיפות גבוהה יותר של רכישות לאוספי אמנות ישראלית במוסדות הגדולים, האם זה אפשרי? סיכום רכישות
אוגוסט 26, 2022By
רוח צפונית: אמנות ישראלית מאוסף מוזיאון חיפה לאומנות
אוגוסט 9, 2022By
רכישות חדשות לאוסף האמנות הישראלית של מוזיאון תל אביב: 49 עבודות בכ־1.3 מיליון שקל
אוגוסט 5, 2022By
שום דבר טוב לא יצא מזה – פירמידה, חיפה בשיתוף עם גלריה ווסחודנייה, לודג’
יוני 6, 2022By
מחווה לצייר החיפאי הוותיק עבד עאבדי במוזיאון הפלסטיני של ביר זית
אפריל 12, 2022By

עבודות אחרונות

GDPR

לגלות עוד מהאתר עבד עאבדי

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא