מהו מחיר הזיכרון ומהו עלות האמנזיה? או: חזון והזיות של תומכויות אנטי-אימפריאליסטיות
סדנאות, הופעות, הקרנות קולנוע, פודקאסטים, נרטיבים, פרסומים, תערוכה
עבד עבדי משתתף עם 6 יצירות שיצר במהלך לימודיו האקדמיים בגרמניה המזרחית. הציורים הושאו למוזיאון על ידי אקדמיה לאמנות היפה בדרזדן
תערוכה 2.3.–20.5.2024, פתיחה 1.3.
להביט על הקשרים הגלובליים ההיסטוריים והעכשוויים של גרמניה רק דרך משקף של (הרפובליקה הפדרלית של גרמניה), כלומר המערב, הוא לנווט בדיאלוג עם עין אחת סגורה, ובהתמצאות בהיסטוריה אשר מאפיינת פיצול וחד-צדדיות. חלק שלא נעקר בדרך כלל מאז המלחמה העולמית השנייה ומאז אחדות גרמניה, או מה שנחקר מבחינה ביקורתית כ-“הצטרפות , הוא ההיסטוריה והמורשת של ההגירה והקשרים וההחלפות הטרנסנציונאליים הפוליטיים, הכלכליים, החינוכיים והאמנותיים שנסייעו בפסגתו של הרפובליקה הדמוקרטית של גרמניה והסכמים עם מדינות סוציאליסטיות ומדינות ידידותיות לסוציאליסטים, אשר נחשבו למדינות אחיות שלהן. לקחת את המושג “אחיות” בצורה רחבה יותר, הוא ניתן להבין כהפניה להצטרפות של מסגרת אידיאולוגית, פוליטית ומשפטית שניתנה לה בדרך שמאפשרת תרומה תרבותית וחינוכית, עזרה כלכלית ותמיכה פוליטית בין לבין בריתותיה, וכן הסכמי עבודה והיא המסגרת שבה עשויים אלפי הגרים להידרום עד שנת 1990. במיוחד היו כאלה הנפגעים מחליפים ותלמידים ממדינות כגון וייטנאם, מוזמביק, אנגולה ואלג’יריה, כ 70,000 תלמידים מוייטנאם, טנזניה, סוריה, גיניאה-ביסאו, גאנה וניגריה בפרט, ואלפי פוליטים נמלטים לא רק ממדינות סוציאליסטיות כמו צ’ילה אלא גם מקרווים כמו טורקיה, שבה פועלים קומוניסטים במעצרים כבדים. עד סוף 1989 הייתה מארחת לכ 190,000 נושים זרים. אולם, תחת צל תמונות האיקונים האיקונוגרפיות של התאחדות כיתה אחת, או “אינטרנציונליזם סוציאליסטי” נפקעו גם תחת תכליתות אחרות. למרות ההקפצות על תנאי עבודה הוגנים ופיתוח מקצועי, נתקלו פועלים בניצול עבודה, בדירות צפופות, בשקיפות, בהגבלת חלק מהחופשות כגון הריון או יחסי מערכת, בתקיפות גזעניות וציניות, בהחזקת שכר על ידי ממשלותיהם, ובהבטחות שברו גם ממשלת ה- והשליטה שלהם. ובמהלך היכן שההתנייה של עובדים, תלמידים ופוליטים נפרדה, המצב לא היה פשוט. היו, לדוגמא, תלמידים שהגיעו ל- ללמוד או להתאמן, אך נגמרו בעבודה בשחיטות. ועובדים, תלמידים ופוליטים פוליטים כאחד נאכסו על ידי ה-, במיוחד אלה שארגנו מחאות או פיקרו בממשלת . מספרם נעקר חזרה למדינות המקור שלהם, עם הסכמת שני הצדדים, ה- וממשלת הבית שלהם.
התנאים הקשו לאחר האיחוד. עם פירוק ה, נפרסמו גם ההסכמים של עובדים והמלגות של התלמידים. הרבה היו חייבים לחזור למדינות המקור נגד רצונם.
ואלו שנותרו נתקלו באי-וודאות חוקית וכלכלית, וגם בהתקפות גזעניות וציניות נשגבות. בשנים הראשונות לאחר האיחוד, נאצים נאו-נאצים ממזרח וממערב פרצו בפוגרומים, התקופרו במוזמביקנים וויטנאמים, כמו גם במבקשי מקלט בהוירסוורדה ב-1991 ובעובדי וייטנאם ובפליטי רומה ברוסטוק-ליכטנהאגן ב-1992, בין האחרים. כשעלה בקרב כ-3000 תושבי רוסטוק למחאה מול המהגרים. אך כמה מזה היה ידוע לאזרח הממוצע של , וכמה מזה ידוע לאזרחי גרמניה המאוחדת?
כמובן, הגזענות והקסנופוביה לא נמצאו ב, אלא היו נפוצות גם ב. אך כדי להבין את עליית טנדנציות ימין קיצוני וקסנופוביה בשטחי מדינות ה הקודמים, והקסנופוביה המוחזקת בהתרגלות בגרמניה הנוכחית בכלל, יש לקחת חלק בפירוק מתוך ההיסטוריה של ה וההשלכות שלה על גרמניה הנוכחית.
באותו זמן, הסיפור יותר ממורכב מהנחות כיסויות של תנאים לחצות בהקודמים. ביחד עם תנאים לעבודה לא צודקים, יחסים כלכליים שווים, גזענות והבטחות שנשברו היו אופקים ופרקטיקות של תמיכה סוציאליסטית חיים מעבר לפרט, למקומי, ללאומי ולגלובלי, כולל התמיכה של במאבקים אנטי-קולוניאליים, אנטי-אימפריאליסטיים ומאבקים לשחרור בחלקי העולם אחרים. איך הקשרים האלה התאפשרו? וכמה מההיסטוריה הזו והשפעותיה נשארות גלויות היום? הוא פרויקט רב-תחומי שממפה באופן ביקורתי את ההיסטוריה של DDR והיחסים שלה עם מדינות אחיותיו, מונח שמטופל בצורה ביקורתית בשביל הבעיות המגדריות שלו והוויתויים וההצפנות לשוויון. נתונים המחסור, הפערים והחסרים בדיוני החינוך הציבוריים הרחבים, הפרויקט מנסה להבין את פרשות ההיסטוריה ההולכות ומתפתחות בגרמניה ובאומות האחיות הקודמות כדי למקם את היחסים האלו כחלק מההיסטוריה הגלובלית של תנועת תרבות והחלפה.
לאחר האיחוד, ההיסטוריה הזו נותרת לא נספרת, לא רק בהיבט ההיסטורי הרב, של ה-DDR, התנועה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית וההיסטוריוגרפיה המרכזית של ה-FRG המוחקת קולות DDR, אלא בעיקר, ביחס לאנשים שהיו חלק מזה. כדי להבין את הסיבוכים של ההגעה, הזיכרון התרבותי והגזענות בגרמניה המודרנית, חייבים לעקוב אחר ההמשכים והפרידות שלה בזרימות של ההיסטוריה הגרמנית השונות וההשלכות של השכחה והמחיקה המבניות. באותו זמן, חשוב לחקור את ההשלכות של מפגשים ויחסים אלה מעבר לגרמניה, לחקור את הקשרים הטרנסנציונליים וההיסטוריות המחוברות, התמיכות, והסתירות, ברמות מיקרו ומקרו, ובאורכי זמן שונים.
מציג את ההיסטוריות המקושרות הקטנות והגדולות אלו דרך מחקר אמנותי המתבטא בתערוכה, הופעות, סדנאות, תוכנית הוראה, פודקאסט, פרקטיקות סוניות ופרסום דיגיטלי והדפסי, לדון בחוויות ולהציג באופן ברור ובצורה רגישה את היחסים החברתיים, הפוליטיים, הפסיכולוגיים וחוויות הסוציאליזם לפני ואחרי 1989. סדרת סדנאות שמתקיימת בברלין מסלטת את ההמשכים והפערים בגרמניה הנוכחית, מרכזת קולות מקהילות ההגירה של ה-DDR מן הדורות השונים. בינתיים, סדנאות ופרויקטי מחקר מובילים על ידי מוסדות שותפים בגאנה, אלג’יריה, אנגולה, קובה וויטנאם מקדמים מחקר ודיאלוג טרנסנציונלי ומקומי במקום. בנוסף, שיתוף פעולה במחקר בצ’ילה מביא לשמע תובנות שנתפסות בצורה קבוע מן הפרספקטיבות הנטושות כאשר מדובר בדינמיקה של ה-DDR.
הפרויקט מפרט על הדרכים שבהן ההיסטוריה של ה-Bruderländer והאמנזיה שמקיפה אותה ממשיכות לצור צורה על גרמניה ועל דמותם של אחיותיו, התרבות, הכלכלה והפוליטיקה של האחים ובעיקר, על חיי אלה שהתגרשו תחת התנאים של הפרת הממדיות המזרחית.
במקום את התערוכה בתוך ההיסטוריה המורכבת הזו ובחיבורי הזיכרון והאמנזיה, HKW מתמקדת ביצירת מרחב משותף לזיכרון, האזנה והקונטקסטואליזציה מחדש של היסטוריות של לחצות, הפלגות, שלושת, אהבה, סולידריות, או צער, בעוד התעסוק בצורות ושפות אסתטיות בידוריות ומודעות ובצורות מתון. התערוכה מלווה בתכנית ציבורית וחינוכית לקהלים של כל הגילאים בשיתוף עם בתי ספר ומוסדות שונים. תוכנית קולנוע מרחיבה את הנושאים שבתערוכה והתוכנית הציבורית על ידי שילוב של סרטים שנעשו על ידי דורות שונים של יוצרים קולנועיים שחיים, לימדו ועבדו ב-DDR או יש להם קשרים משפחתיים למדינה שאינה קיימת עוד. עמדות סרטיות שצמחו מאז האיחוד הגרמני מאירות על הנושא מנקודת מבט פוסט-המהגרים ומפעילות התאחדות טרנסנציונליות חדשות וסינרגיות מעבר לגבולות גרמניה
