זו היתה התערוכה שהתפוצצה: מוצ״ש האחרון, חיפה. עבודות של ציירים יהודים ופלשתינים. ח״ב כהן־אבידור קרע תמונות.
חיפה, עיר שקטה, -בהחלט רחוקה ממרכז העניינים האמנותי, אבל דווקא שני האירועים החמים ביותר, בתחום פוליטיקה ואמנות קרו שם. לפני כשנתיים, היתה זו תמונתו שלאבישי אייל שהורדה מעל קירות אוניברסיטת חיפה, בעקבות המשפט "כלב ערבי" שעורר את חמתו של הציבור הערבי. אירוניה רקה לא התקבלה שם באהדה. הפעם, הנפגעים הם מהצד השני. ח״כ מאיר כהן־אבידוב ואנשיו, בשם הציבור היהודי, יוצאים נגד התערוכה המשותפת של אמנים יהודים ופלשתינים. תחילתה של . התערוכה ב־l o בינואר, שנה זו, בתל־אביב. כ־4 o אמנים יהודים וכ־2 o אמנים פלשתינים התארגנו יחד לתערוכה שעיקר חשיבותה בכותרת שלה: "נגד הכיבוש ובעד חופש־הביטוי".
שלשום הגיעה התערוכה לתחנתה האחרונה – בית־האמנים חיפה. שם אירע הפיצוץ. עבר עאבדי, חבר ועד אגודת־ הציירים של חיפה, שציור משלו מופיע בתערוכות "רוב האמנים התל־אב״ביים לא הגיעו לפתיחה. מהפלשתינים הגיע נציג אחד. פתאום נכנס ח״כ כהן־אקי־ דוב בחברת כמה אנשים וניסה להוריד תמונות מהקיר. אנשים בקהל .ניסו למנוע בעדו,-אבל הוא הצליח לפגוע בשתי תמונות, של הרולד רובין ויאיר ^רבוז". ™ ייתכן שהיתר, זו יד המקרה בלבד, אבל תמונתו של הרולד רובין היא ללא ספק אחת היותר פרובוקטיביות שבתערוכה. נראה בה גבר ועל?ו מגן־ ■דוד-וצלב־קרס. הכתובת מקדישה את •התמונה_כמחווה לרב כהנא ול־ Juden Jugend שלו. יו״ר ועד אגודת־האמנים בחיפה, שרה סופר־שרוייר התפטרה מתפקידה. היא מצאה לנכון להביע בכך חרטה על שאישרה את קיום התערוכה בבית־ האמנים. גרשון קניספל, מזכיר הוועד
וצייר מהפעילים בארגון התערוכה, סיפר על איומים שהופנו אל הוועד בדבר קיצוץ בתקציב העירוני המוזרם לבית־האמנים ודרישה מכל הוועד להתפטר, בעקבות קיום התערוכה. | קניספל: "אמנים חשובים כמו אביבה אורי, אורי ליפשיץ, תומרקין, פנו אלי וטענו שיחרימו את הבניין אם אכן יאולץ הוועד להתפטר. יש במעשה זה מונומנט חדש לתערוכת "האמנות המנוונת" שהציג היטלר במינכן". שרה סופר־שרוייר: "התפטרתי מאחר ולא הצלחתי למנוע את קיום התערוכה. רציתי למנוע את קיומה כשראיתי שהתערוכה היא פוליטית מובהקת. אנחנו אגורת־אמנים ולא אגודת פוליטיקאים. לא ידענו מראש שהתערוכה היא כל־כך פוליטית. אמרו לגו שהיא פושרת. אני לא חושבת שח״כ כהן־אבידוב היה צריך לעשות מה שעשה. אבל היתה שם פרובוקציה. במיוחד התמונה המראה גבר עם תפילין, מגן־דוד וצלב־קרס. זה מעורר רגשות חזקים, בהחלט מוצדקים. המעשים לא מוצדקים. "פרט לשני חברים מהוועד, המשתתפים בתערוכה, (עבדי וקניספל), כל חברי הוועד התנגדו לקיומה. ניסינו לבטל אותה אבל קיבלנו מכתב מעורך־דין בו נכתב שאם לא נקיים את הבטחתינו, יתבעו אותנו לדין. לכן נאלצנו לבסוף לפתוח את
התערוכה". עבד עאבדי: "חלק מחברי הוועד התנגדו בהתחלה לקיום התערוכה. אבל אחרי ההתנפלות הגסה של איש־ ציבור וח״כ והשחתת תמונות, כולם השתכנעו שזה היה צעד חיובי. אנחנו גאים שתרמנו לשיתוף פעולה בין ישראלים ופלשתינים". ליאיר גרבוז נודע על המקרה דרך העיתונות. "הצטערתי לשמוע שזכוכית התמונה שלי קרעה את חולצתו
ומעילו של ח״כ כהן־אבידוב. אם ירצה אשלח לו כתונת בתמורה. כתונת־ פסים, ולא חולצה. את התמונה שלי ציירתי כחלק מהפעילות האמנותית שלי מזה שנים, ולא במיוחד עבור התערוכה. היא גם אינה פוליטית במיוחד, לדעתי. "אני לא יכול לדבר בשם אמן אחר, אבל נדמה לי שכשאמן משתמש בשואה הוא לא משווה אותנו לנאצים, אלא משתמש בהפחרה הכי גדולה שהוא מכיר כדי להתריע מפני מה שעלול לקרות. זה כמו להגיד: אמאל׳ה. מה זה. המגן־רוד הופך לצלב קרס? דווקא אנשי "המחנה האחר" משתמשים יותר בטראומה של השואה למטרותיהם. אמנות זה לא פוליטיקה. יש אירוניה והומור ותחכום שהפוליטיקאים לא רואים". רותי רובין
