על הפגנת־הןדהות של אמנים ישראלים עם צייו פלשתינאי כלוא
יואלה הר-ש6י
מסע ההזדהות של אמני ישראל עם אמן פלשתינאי כלוא, אותו לא פגשו מעולם, נתקל במבואות עזה במחסום בלתי עביר כמעט – מחסום השפה. הגשר נמצא בדמותה של ארנה מר ועבד עאבדי, שהסבירו לעוברים ושבים, כי אמני ישראל – יהודים וערבים – באו להביע את הזדהותם עם הצייר הפלשתינאי פתחי רבאן, שנכלא לשישה חודשי מאסר בפועל בעוון טעם אמנותי עוין. הדיווח הראשון על הצדק בטכני־ קולור פורסם ב״חדשות". אמנון רז סיפר בחודש מאי, כי התובע הצבאי בעזה האשים צייר פלשתינאי בהסתה נגד ישראל ולהוכחה הביא את ציורו "אל עמל" (התקווה), בו נראים גבר ואשה פלשתינאים ליד סוס טרויאני, כאשר בקצה העליון של הציור ארבעה צבעים "המכוונים לתיאור דגל פלשתינאי". טיעוניו של הצייר, כי אותם צבעים מתנוססים גם על הדגל המצרי בפתח השגרירות בתל־אביב, לא הועילו לו, והוא נשפט לשישה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשים על תנאי וקנס בסך 30,000 שקל. חדווה שמש, יו״ר אגודת האמנים
בירושלים, לא הסכימה לוותר על ארבעה צבעים מתוך הפלטה שלה, ולא התלהבה במיוחד מן הרעיון, שאולי מחר יעלו את הציורים שלה על מוקד, אם יתגלה בהם עודף מסוכן של צבע אדום, למשל. אחרי ש״הקול הקורא" של אמני ישראל, שהובא לכל מערכות העיתונים, לא הודפס באף אחד מהם, החליטו הציירים, שלא מספיק שהכלבים נובחים – צריך גם שיירה אחרת. ברחבת הכניסה לג׳בליה פרשו האמנים את הכרזות בעברית ובערבית וערכו הפנינג של ציורי הזדהות עם האמן הכלוא מזה שלושה חודשים. אלי שבדרון צייר אוכל־אבטיח בצבעי־שישה־חודשים־בפועל. ארנה מר הגישה לפתחי זר פרחים. עבד עאבדי התיז אנאטומיה־בצבעים־ אסורים על שתי וערב של חוטי תייל. התושבים הביטו בעצבנות לצדדים ורמזו לאורחים לקפל את יצירותיהם, מחשש כוחות הביטחון, העלולים להאשים את דיירי המבנה שעל קירותיו נתלו הפוסטרים, בפעילות עוינת. בסוף, עלו האמנים לאוטובוס. בבית נותרה סיהם, הבת הגדולה; מנענעת בזרועותיה את אחיה הקטן, פלשתין•
