תל־אביב, מאת סופרנו. — בערב שהוקדש לבעיות התרבות הערבית בישראל. נגעלה ביום ו' תערוכתו הראשונה של הצייר הערבי מחיפה עבד עאבדי, במועדון . אחווה" בת"א. פתח את הערב אדיב קאם שציין, כי ערב זה, המסמל גישה בריאה לשאלת היחסים היהודיים־ערכיים, גערך בשעה שגוברת דימעדכה לביטול הממשל הצבאי המפלה והמדכא. אולם, הדגיש הנואם. לא ביטול ה־ ממשל הצבאי בלבד דרוש, אלא הכרתי לעקור מן השורש את המדידות האנטי־ערבית של השלטוגות המוצאת את ביטויה בכל שםחי־החיים: אי־ שמיון בשכר־העבודה, תוכדת־הלי־ מודים הלקויה הנהוגה בבתי־הספר הערביים, גישול־םלחים מאדמותיהם. גירוש פועלים ערביים מפקומות־ע־ בודתם וכר. דק חיסול פוחלט של םדיגיות זו בכוחו להכשיר את הקר־ קמ לשלום הישראלי־עדבי המיוחל. ראשון המרצים היה הםשודר והמת־ גך חנא אבו־הנא. הוא סקר קצרות את הרקע למצב התרבות הערבית בישראל' — בהדגישו שלדאבון-הלב מועטת מאוד ואף מסולפת הידיעה שיש לציבור היהודי 9ל כד. הגואס
עמד על הקשיים הכרוכים בהעלאת פעילי תרבות חדשים ביישוב הער־ בי , עקב העובדה שדוב המשכילים אשר פעלו בזמן המנדאט, גמצאים עם אהיהם במחנות־פליטים שמעבר לגבול, וכן בגלל מאמציו השיטתיים והמהושבים של משרד־החינוך, להעלים מן התלמידים הערביים את תר לדות־עמם ומורשתו התרבותית. אולם, על־אף הדיכוי משגשגים כוחות רבים בפרוזה ובשירה. , הדגיש הנו־ אם. המשורר םיסא לובאני דיבר על ה־ תפקיד ההברתי של המשורר ביישוב הערבי. הוא הדגיש את השיבותם של פסטיבאלי-השידה המסורתיים בליכוד המוני־העם, וסיפר על נסיונות־הגםל של הגהגת מסא"י להתנכל למשוררים ולמשכילים המתרכזים סביב ה־ ירחון הספרותי . אל־ג'דיד* ובתוכם . אגודת המשכילים הערביים". אחרון הנואמים היה הצייד החיע־ אי הצעיר עבד טאבדי, שתערובת ציוריו ננעלה באותו מעמד. הוא סי־ פד על דרכו אל הציור, וציין כי בבחירת הנושאים הושפע על־ידי ה־ !מאורעות העגומים העוברים על בני ;עמו באת, ועל־ידי הגוף החיפאי ה* מוכר לו היטב.
