ציור ,שבירת המסורת!

אתגר⁩, 8 פברואר 1962

בשבועים האחרונים התקיימה במועדון "אחווה" בתל־אביב תערוכת הצייר , החיפאי עבד עאבדי. מבקרו האמנותי של "אתגר", חנן ק נ ת, משתף את קוראינו ברשמיו.

הצייר בן חיפה עבד עאבדי, בן ‭, 20‬ הוא ממשפחה מוסלמית, הוא פנומן מכמה וכמח בחיגות. כידוע נמנעה אמנות האיסלם מציור דמויות אדם, בדומה לאמנות היהודית. אך בעוד שהיהודים עברו על מצוות "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", כבר במאות הראשונות לספירתם (ראה פסיפס בית הכנסת של בית־אלפא), דומה שהמוסלמים (לפחות מערבה מן הפרת), לא עברו עליה עד עצם היום הזה. לכן נדירים כל כר הציירים והפסלים הערביים ממוצא מוסלמי. והנה גדל לנו בחיפה ילד פלא, שתתחיל לצייר בגיל ‭, 12‬ והתפתח במשך ימי בחרותו הראשונים בכיוונים שונים, חעושים ממנו שוב פנומן מבחינה אחרת. בעוד שרוב תמונותיו הן בךרך כלל בעלות נטית אימפרסיוניסטית, הרי יש באחדים מנופיו מן התמימות המיוחדת של רוסו— דואניה (ביחוד "מול בית הצייר", "גן האם" ו"שבריה"). ואגב, שוב נציין ביחוד את שני הגואשים: "סימטה" ו"אבו־גוש". מכאן קופץ עבד ברישומיו אל גויא, ביחוד ב,. מוראות המלחמה" שלו. דוגמה לכד הם הרישומים "אבו־כמיס" ו"שכונת עוני" (ר' צילום). בתביעתו האחרונה — "שכונת חליסה בלילה" — צועד הצייר חצעיר לקראת האכספרסיוניזם והמופשט. על כן לא יכולנו להסתיר היוד סלחני, כשבנאום הפתיחה איחלה לו החברה גילה אדם החביבה, שיהיה.. . ריאליסט! כנראה ששמונה שנות "הפשרת שלגים" לא הספיקו לה כדי להגיע מערבות סיביר עד לרחוב בלפור שבתל־אביב. מילא. סיגנון אימפרסיוניסטי מאופק, או אף מודרניסטי מאופק, יכול לאפשר גם שיקוף של פריסמה סוציאלית מסויימת, מבלי היגררות מיותרת אחר ציווייו הנוקשים של הריאליזם הסוציאליסטי. אך דומה שהחוגים התרבותיים של מק"י בארץ, חמרוכזים מסביב מועדון "אחווה" והמוסף הספרותי החלש של , קול העם', לא הבינו עדיין לקח זה. על כל פנים, אילו רצה הועד הישראלי למען אלג'יריה חופשית לקבל את עצתי, היה מעביר את תערוכת עבד עאבדי כמות שהיא, לתוגים, לקזבלאנקה. לפירנצה, ואילי אח ל-"אריכי. כד גילה למה שיכולה להשיג השפעה הדדית מתקדמת של תרבויות הים התיכון.