תערוכה ראשונה שי אמן צעיר. הופעת בראשית היא בעוים האמנות וטומנת כחובה הפתעות או אכזבות. הויך אתה יתערוכה כזו בדחף חסק־ רנות ותכייתך יהכיד אדם ואפן חדש, יבוא בסוד חוויותיו ורגשותיו הכפי־ םים ואויי אף למצוא בהם הד וביטוי לחמיותיך שלך.. . אבל גם צל שי חשש מחלמח אלין־. שמא תפגוש עוד מושד־בקו ימורדרבצבע. סחות או יד תר סוב. ותי לא. בהלכנו לתערוכתו הראשונה של עבד עאבדי ליווני מחשבות אלו בתוקף ובסרדגות גדולים מן הרגיל. שכן
עבד עאבדי הוא צייר צעיר המציג את יצירותיו לראשונה. ותערוכחו היא אף תערוכה ראשונה של צייר ערבי כישראל מאז קום המדינה. מסיבות הדורשות, כנראה, ניתוח והבהרה מיוחדים לא בא לידי ביטוי כוח היצירה הפלאסטית אגל בני־ הצפ הערבי השוכן כישראל. ייתכן שגרמו' לכד' בץ השאר. חוסר חינוך מספיק ומכווןוהיעדר סביבה ואמירה אמנר תית. נקל , איפוא, להבין, שחערוכתו הראשונד, של צייד ערבי צעיר. המה מאורע גדול יא רק בחייו שלו, כי אם יכול להיות מאורע בעל חשיבות פרד בה בחיי התרבות והאמנות של עמו בארצנו. אם ציפה מי לדאות בתערוכה זו צבעוניות עשירה ודקורטיבית האופיינית למסורת האמנותית הערבית המפוארת, הרי שהתאכזב. אם, להימד, חשש מי להיתקל בצבעים צעקניים וצורמיש, הרי שהופתע. צבעמ של עבד עאבדי מאופקים, שקטים. תדבר תיים ושופעי חום. מבחינה זו אץ הוא שונה מאמנים צעירים יהודיים בני הארץ הזו. כמוהם — ישראלי הוא בעצם מהותו! ובטובים שבהם סיגל לעצמו תרבות צבע מודרגית. המיוהד לו, שהוא חש את הצבע באורה אינטואיטיבי , כי עבד עאבדי חוא צעיר רגיש ועדין. כבן־היםה, מוקסם הוא מגוף עידו ושכונתו הציורית, שכונת ואדי ניפנפ. ציורו . שד בית הצייר' הוא אהת ה* עבודות היפות שבתערוכה. צבעיו צהובים זוהרים, שקטים ומשרים אושר שלמ. ב"שכונת חליסה בלילה'. משתנה האמירה ופהוד הרקע השהור מנצנצים אודות עמומים בחלונות בתיג, 1 שצורתם ניטשטשה הבלעה כחשיבה. תמונה זו נמצאה על גבול המופשט, מבלי לעברו, וחמדה רגש רב. ברישום הצבעוני פסי 18 נראית מכונת . ואדי גימנס* חשופה, עירומה כפות שהיא בעונייה, ללא ליטוף השמש' המאצילה על בתיה פיוטיה בתמונות חאחדות. נופי הארץ הקרובים ללבו של עאבדי , נופי ערים וכפרים ערביים כעכו, אבדגוש, טכהה ובפרי הגליל, תופשים מקום חשוב ביצירתו. היפה והמגובש שבחפ הוא . נמל עמי. ציור שמן טוב, עשיר בצבע ומפתיע בעיבודו אצל צייר צעיר לימים. לציון מיוחד ראד הנוף . גן־האס", ציור מאוזן בגוונים כהים. בציורי המבע
(מועדוןאחווה. תיא)
הדומם וחפרחים ניתן לחוש ברגישותו המיוחדת שי הצייר הצעיר לצבע ג• גמנים העדינים והעשירים. שואפים אנו יראות ביצירתו שי כי צייר צעיר לא רק תיאור של סביבתו !רגשותיו האישיים, כי־אם גס ביטוי למחשבותיו וליחסו לחיים ומאורעותיהם. אילו היה עבד עאגדי. כצייר צעיר בן לעש הערבי מסתפק בגיור ' גופים ופרחים, היה זה מצעד מאוד ומוריד מייחודו וחשיבותו כאמן ערבי • אולם הוא הראה, שאין לבו זר לסבל אחיו. סקופ ניכר בתערוכה תוטםות קומפוזיציות חופשיות ד. מב0־ אות את בעיותיהם העיקריות של בני צמו. שתי הקומסוויציות של . פלי • נוים*. שהטובה בהן היא מם' 2 הקס־
נה. ותמונה על הנושאבית־קברות . '. מעניינת מאוד מבהינת הצנת הנושא למרות החולשות האמגותיות שבו. במקום זה נזכיר גם את הפורטרטים, במיוחד זה של . נערה ערביה', בגוד נים אסורים. עדינים ומאופקים המש־ דים עצב רב. רישומיו של עבד עאב־ די חלשים עדיין, אם כי ברישום . אבו כמיס* הגיע להישג אטמתי הודות ל־ דגש היוצר בו הרגשת שלמות וקצב. עבד עאבדי הוא ללא ס3ק אמן' צעיר כשרוני , רגיש ומבטיה. הוא לאי הירבה ללמוד ציוד בגלל תנאי חייוו הקשים. עובדה זו מאפשרת לגו להעי ! ריך עוד יותר את כשרונו. אולם יחד ) עם זאת סבורים אנו. שאם יוסיף עבד עאבדי ללמוד ויצליח להשתלט באורח' מקצועי על בעיות הרישום, הצבע זה** קומפוזיציה, יקומו בו חלוץ חשוב( של הציור הישראלי הערבי וצייר טובן ורציני במשפחת האפנים הישראליים^
