ראיון עם האמן עבד עאבדי

נערך על ידי האמן כרים דבאח
פורסם בעיתון אל-טאליעה, 22 ביוני 1978

נולדתי בחיפה בשנת 1942, שם סיימתי את לימודיי היסודיים והתיכוניים. בשנת 1964 נסעתי לגרמניה המזרחית ללימודי אמנות, והתקבלתי לאקדמיה לאמנות של דרזדן. בשנת 1971 קיבלתי תואר שני באמנות קיר (אמנות ציורי קיר ומונומנטים).

אני נשוי ואב לשני בנים.

ישנם גורמים שונים – וביניהם גורמים כלכליים – שמובילים אותי להאמין כי אמנים ערבים בישראל עדיין לא יצרו תנועה אמנותית פלסטית ייחודית וברורה, אף על פי שחלק מהאמנים הללו למדו או ממשיכים ללמוד באירופה. אך עם הזמן, תיווצר בקרב האמנים הערבים בישראל אסכולה או כיוון אמנותי ייחודי. הזהות העצמאית של העם תהיה ההשראה והמנוע עבור האמנים הללו.

העבודה החשובה ביותר שיצרתי היא אנדרטת יום האדמה בסח'נין. היא עשויה מאלומיניום מותך, בגובה של כ-230 ס"מ ורוחב של 450 ס"מ. האנדרטה נוצרה בשיתוף פעולה עם האמן הישראלי הפרוגרסיבי כניסל, ובעזרתם של תושבי סח'נין, נפחים רבים ואנשים נוספים.

אני סבור שהגיעה העת להוציא את האמנות מהגלריות ומהקירות הסגורים של בעלי הממון שיכולים להרשות לעצמם לרכוש ולהחזיק אמנות. יש תועלת רבה יותר בהצבת אנדרטאות, פסלים וציורי קיר בכיכרות ציבוריים, בתחנות אוטובוס ורכבת ובמבנים ציבוריים.

אני מקווה שהניסיון של אנדרטת יום האדמה יחזור על עצמו. היא מבטאת את ההיסטוריה והסבל של העם הזה. העם שלנו עבר חוויות כואבות, אך ניתן להפיק מתוך העצב הזה דבר מה חיובי – דבר מה שמעבר לאינטרס הלאומי, לעבר האנושי והאוניברסלי.

במחנה העבודה ההתנדבותי בנצרת ביצענו פרויקטים אסתטיים בעלי ממדים אמנותיים וחזותיים. הניסיון בנצרת הוכיח שאנשים מסוגלים להעריך אמנות פלסטית בדיוק כפי שהם מעריכים שירה. בנצרת שאפנו להעניק לקירות הרחוב תחושת שייכות תרבותית ואנושית. עבודה זו יכולה לשמש התחלה לשלבים נוספים, מתוכננים ומעמיקים יותר, בנצרת ובערים וכפרים נוספים. הניסיון הזה הוא קריאה לעידוד הרשויות המקומיות להקצות תקציבים ייחודיים לטובת ייפוי ערים, כיכרות, מרחבים ציבוריים ורחובות.

באשר לתנועה האמנותית בגדה המערבית וברצועת עזה, ניתן לומר שהיא התחילה בצורה חיובית וברמה נאותה. ניתן להתמודד עם אתגרים ברמה תרבותית גבוהה כדי להתגבר עליהם. אני גם מאמין כי יש צורך באיחוד קולם של האמנים, ולדעתי חשוב להפיק תועלת מהמגמות הפרוגרסיביות בתוך התנועה האמנותית הפלסטית, שכן הדבר מחזק את ליבת התנועה ומזרים לה דם חדש.

Let your voice be heard! Share your thoughts and ignite the conversation. Your comments matter!

פוסטים אחרונים

האמן החיפאי בן ה-82: "הפליטות מלווה אותי כל חיי"
יולי 11, 2025By
הזמנה לתערוכה "Heartache | מועקה וּוַגָ'ע"
יולי 1, 2025By
בחיפה יתקיים סמינר אמנים ומעצבים ביוזמת האקטיב החזותי של חד"ש
מאי 15, 2025By
עצב דלוק, תערוכה חדשה, מוזיאון תל אביב
ינואר 6, 2025By
זוהי רק ההתחלה: תערוכה חדשה בגלריה בית הגפן
דצמבר 11, 2024By
שיח גלריה פומבי עם עבד עאבדי בתערוכה בבית תרבויות העולם בברלין
מרץ 25, 2024By
אין שום מקום שם, תערוכה במוזיאון האמנות המודרנית של פרנקפורט
מרץ 25, 2024By
עבד עאבדי – שיחה פומבית במוזיאון אלברטינום, דרזדן
מרץ 18, 2024By
הדים של מדינות האחים/ בית התרבויות העולמיות בברלין
פברואר 10, 2024By
מתרחש באלברטינום (דרזדן): שיח במוזיאון עם עבד עאבדי – רומנסות מהפכנית
ינואר 31, 2024By

עבודות אחרונות

GDPR

לגלות עוד מהאתר עבד עאבדי

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא