מוזיאון חיפה לאמנות חוגג שבעים להיווסדו. לכבוד ציון הדרך המשמעותי מוצגת ״דרך חיפה״ – תערוכת ענק המתפרשת בכל רחבי המוזיאון ובוחנת את האוסף העשיר והייחודי של מוזיאון חיפה לאמנות, שנאסף במשך 70 שנות עשייה אמנותית ענפה. התערוכה מבקשת לפענח את זהותו של מוזיאון חיפה לאמנות באמצעות בחינה של אוספיו ועל יסוד זה מציבה יעדים חדשים עבורו למימוש בעתיד. בטווח הזמן המיידי, התערוכה מבקשת להשתתף בריפוי הפצעים החברתיים בישראל בכלל, ובחיפה בפרט, שעומקם נחשף לאחרונה בקונפליקטים בין-קהילתיים, ולהציע קריאה של תולדות האמנות בישראל באופן שמכיל קולות שונים.
מוזיאון חיפה לאמנות, אחד המוזיאונים הראשונים שהוקמו בישראל, חוגג השנה יובל שבעים להיווסדו. המורשת החומרית של כל מוזיאון מתגלמת באוסף שלו, ביצירות שרכש ושנתרמו לו. היצירות השמורות באוסף הן שקובעות את הצופן הגנטי של המוזיאון, וכל יצירה חדשה המתקבלת במחסניו למשמורת מתלווה אל קודמותיה בעיצוב זהותו. תערוכה זו מבקשת לפענח את זהותו של מוזיאון חיפה לאמנות באמצעות בחינה של אוספיו, ועל יסוד זה שואלת לאן מוּעדות פניו בעתיד.
עיקרה של התערוכה מתבסס על האוסף הייחודי של עבודות אמנות שנוצרו בישראל משנות ה-50 ועד היום, במקביל לשנות קיומו של המוזיאון. אל האוצרות שהועלו מן מהמחסנים מצטרפות עבודות שהתקבלו בהשאלה: עבודות של אמנים פלסטינים שפעלו בצפון הארץ משנות ה-50 ואילך, ועבודות של אמנים הפועלים כיום בחיפה ובסביבתה. שאילות אלו מסמנות מה יכולנו לעשות טוב יותר ומה בכוונתנו לעשות בהמשך.
האמנות המקומית נסקרת בתערוכה מפרספקטיבה חיפאית, ומספרת סיפור של עשייה שחיפה במרכזו. לאורכה הושם דגש על כמה אמניות ואמנים מחיפה ומהצפון – דמויות מכוננות בתולדות היצירה באזור, המיוצגות באוסף בגופי עבודה משמעותיים. גם הטופוגרפיה של חיפה באה לידי ביטוי בתערוכה, המציעה שתי נקודות מבט על תולדות האמנות בישראל: נקודת המבט של הקומה התחתונה היא תקריב – מבט באדם היחיד, במפגשו עם הכלל ובסוגיות חברתיות ופוליטיות הנקשרות למפגש זה. נקודת מבט זו מגיבה לסביבתו המיידית של המוזיאון – שכונות הדר הכרמל, ואדי-ניסנאס וּואדי-סאליב. הקומה העליונה משקיפה על סביבתה ממרחק, כמביטה ממרומי הכרמל, ולעיניה נגלים נופים טבעיים, חקלאיים ועירוניים בדרגות שונות של הפשטה. שתי נקודות מבט אלה מתמצתות אוסף יוצא-דופן, שמציף סוגיות הקשורות למקום: העיר חיפה, על מורכבויותיה ופלאותיה.
האמניות והאמנים המשתתפים: וליד אבו־שקרה, עאסם אבו־שקרה, פריד אבו־שקרה, לארי אברמסון, נלי אגסי, פבלו או׳היגינס, מיכה אולמן, גלעד אופיר, אביבה אורי, אברהם אילת, צבי אלדובי, אלימה, עובדיה אלקרא, רחל אניו, מיכאל ארגוב, אניסה אשקר, חיותה בהט, בויאן, שמואל בונה, נפתלי בזם, יעל בלבן, צבי בן־ארץ, שלמה בן־דוד, טובה ברלינסקי, פרנץ ברנהיימר, משה ברנשטיין, דגנית ברסט, פול ברסלאו, ציבי גבע, מרים גומפל, מאיר גל, שירה גלזרמן, יאיר גרבוז, מיכאל גרוס, בתיה גרוסברד, יהושע גרוסברד, הדוויג גרוסמן־להמן, אורי גרשוני, משה גרשוני, משה גת, יצחק דנציגר, מיכאל דרוקס, עודד הירש, דורון וולף, אפרים ווסה, יוכבד וינפלד, גל וינשטיין, אלפרדו זאלסה, איגור זייגר, שירה זלוור, אורית חופשי, פנינה חזן, מיכאל חלאק, מיכל חלבין, יעקב חפץ, מארק יאשאייב, רונה יפמן, ארז ישראלי, מרים כבסה, פנחס כהן גן, אחמד כנעאן, אביטל כנעני, חגית לאלו, רודי להמן, חנה לוי, אנה לוקשבסקי, יעקב ליבל, בתיה לישנסקי, רויטל לסיק, צבי מאירוביץ׳, חנה מגד, חוה מחותן, סאהר מיעארי, סבינה מנדל, עידו מרקוס, מיכל נאמן, בעז נוי, יהושע נוישטיין, לאה ניקל, אפרת נתן, יהודית סובל, דורון סולומונס, אביגדור סטמצקי, שחר סיון, אורית סימן־טוב, דוויד אלפארו סיקיירוס, פסח סלבוסקי, סימה סלונים, רותי סלע, נרדין סרוג׳י, עבד עאבדי, דוד עדיקא, אבשלום עוקשי, אסד עזי, רון עמיר, אהרון עמלן, פנחס עשת, אשרף פואח׳רי, שרון פוליאקין, אלי פטל, בלו־סימיון פיינרו, אליחיו פיצ׳ארדו, סנא פרח־בשארה, דניאל פרלטה, משה קופפרמן, שי קוצ׳יארו, אניטה קושניר־וינר, טליה קינן, ליליאן קלאפיש, גרשון קניספל, מרים קרולי, ליאופולד קרקואר, דורון רבינא, אודילון רדון, גיא רז, דוד ריב, דייגו ריוורה, אורי ריזמן, רחל שביט־בנטואיץ, עוזר שבת, טל שוחט, סמאח שחאדה, הרמן שטרוק, חן שיינברג, רות שלוס, שמואל שלזינגר, יחיאל שמי, מנחם שמי, נעמי שמי ומרלי שמיר.
