כאשר אנו חושבים שהגענו אל סוף הסיפור, אנו ניצבים למעשה בתחילתו – תערוכה קבוצתית חדשה – כל הפרטים בפנים. אוצרים: אינה ברקוביץ', איימן דאו, יעל מסר ופאתינה עודה
חלפו למעלה משישים שנה מאז נפתח לראשונה בית הגפן, מרכז תרבות ערבי-יהודי. התערוכה "כאשר אנו חושבים שהגענו לסוף הסיפור, אנו ניצבים למעשה בתחילתו" שתיפתח ב 12 בדצמבר, מבקשת לפענח את סיפורו של המרכז ואת הקשריו הרבים, השזורים בהיסטוריה ובאופי של העיר חיפה.
שם התערוכה לקוח מתוך הרומן "סטלה מאריס" של אליאס ח'ורי, ובדומה לרומן החיפאי של ח'ורי, סיפורו של בית הגפן מסרב להתפרס על פני מסלול כרונולוגי ברור ורציף ומתקשה לצמצם את מאפייניו לכדי כותרת קליטה וקצרה.עבד עבאדי, 1965/עבד עבאדי
מקום ציר לינארי אחיד, בחרו אוצרי התערוכה, אינה ברקוביץ', איימן דאו, יעל מסר ופתינה עודה, לשרטט בחופשיות מסלולי זיכרון, מחשבה ודמיון מפותלים, מתנגשים ומקבילים, וליצור יקום אלטרנטיבי שבו נשזרים סיפורים מגוונים ומנוגדים על ההיסטוריה המקומית ועל הכאן והעכשיו. בדומה לרומן ממנו שאבה את שמה, התערוכה היא מסע אל לבו של מקום מורכב ומלא סתירות פנימיות, מקום שמהווה מיקרוקוסמוס של העיר חיפה, על כל שיגעונותיה ושפיותה.
האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה מציגים עבודות חדשות וקיימות במדיומים שונים כמו ממצאי ארכיון, רישומים, הדפסים, עבודות וידאו, התערבויות אדריכליות, תצלומים, משחק מחשב, סקיצות ודגמים. חלק מהאמנים מנסים לפצח את הצופן הגנטי של הבית – בניין טמפלרי שנבנה בשלהי המאה ה-19; כמו האדריכלית והאוצרת דנה גורדון והאמנית הרב תחומית ליאוני שיין שיצרו מיצב 'תלוי מקום' בגלריה המתחקה אחר השימושים הרבים שעברו על הבית ברחוב הגפן 2 בחיפה במהלך מאה ועשרים שנות קיומו. או האמנית שירן יצהרי, המציגה עבודת הדפס חדשה הנותנת פרשנות ייחודית למבנה הגלריה. באמצעות פירוק והרכבה מחדש של הבניין, יצהרי יוצרת מכונה מעגלית ודינמית, שאינה כפופה למגבלות של זמן ומרחב ומייצרת תוצרים לא ברורים החוזרים אל תוך המערכת עצמה במעגל אינסופי.
חלק מהאמנים מהווים פיסה מאותו צופן, שהופך את בית הגפן למקום שמסוגל להכיל פוליפוניה של סיפורים, דעות וזהויות, ומאפשר להווה, עבר ועתיד מדומיין להתקיים בעת ובעונה אחת, במרחב אחד כמו האמן הרב תחומי אברהם אילת, אשר התגורר ברחוב מסדה בחיפה, הקפיד לצלם בכל יום תצלום אחד לפחות בסביבת מגוריו. תצלומיו מהווים ארכיון ויזואלי מרתק של תקופה ומקום, ומזמינים את הצופה להרהר בתמורות הזמן שחלו בנוף העירוני החיפאי הייחודי. או הפסל חסן ח'אטר המציג פסלים קטנים ששימשו כמעין סקיצות ראשוניות, כנקודת מוצא להתנסות ולהתפתחות של עבודות החוץ הגדולות יותר שלו – אשר חלקן מוצבות כיום בשכונת ואדי ניסנאס שבחיפה; גם האמן מוחמד טוח'י התייחס לסביבת בית הגפן כשאר יצר פלטפורמה משחקית-אינטראקטיבית הנקראת WWWADI והיא מבוססת על ההיסטוריה העשירה של וואדי ניסנאס ומציעה שיטוט על זמני ברחובותיה, בו ניתן להכיר דמויות, אירועים וסיפורים אייקונים מהשכונה.
"התערוכה הנוכחית תוכננה להיפתח בדצמבר 2023, כחלק מחגיגות 60 שנה לבית הגפן, מרכז התרבות הערבי-יהודי הראשון שהוקם בישראל ב-1963. ואז, בעיצומן של ההכנות לתערוכה, קרה ה-7 באוקטובר" אומרת אינה ברקוביץ', אחת מאוצרי התערוכה, "חלפה כמעט שנה עד שחזרנו לעבוד על חומרי התערוכה. הכל הרגיש כואב מדי וחסר תכלית. אולם, בהדרגה הבנו כי העשייה האמנותית של בית הגפן הייתה ועודנה חיונית לשמירה על חברה שפויה, שוויונית ופלורליסטית. וזה דבר שראוי לחגוג אותו".
אמנים ואמניות בתערוכה: נסרין אבו בכר, יונתן אופק, אברהם אילת, ניבי אלרואי, שלומית באומן, אורנה בן עמי, ורדה גבעולי ואילן גלבר, זוהר גוטסמן, דנה גורדון וליאוני שיין, חסן ח'אטר, נובויה ימגוצ'י, אחמד כנעאן, מוחמד טוח'י, שירן יצהרי, סאהר מיעארי, נרדין סרוג'י, עבד עאבדי, גבי קריכלי, אביבה שמר, ערן שקין."כאשר אנו חושבים שהגענו אל סוף הסיפור, אנו ניצבים למעשה בתחילתו", 12 בדצמבר 2024 – 27 במרץ 2025, גלריה בית הגפן, חיפה, הכניסה חופשית.שעות פתיחה במהלך פסטיבל החג של החגים: א'-ד' – 15:00-10:00 | חמישי – 19.12 ו 26.12: 10:00 – 19:00 | שישי – 20.12 ו 27.12: 10:00 – 15:00 | שבת – 21.12 ו 28.12: 10:00 –
