א. החלוץ לפני המחנה: עבד עאבדי
ציוני דרך ביוגרפיים
עבד עאבדי נולד ב-1942 ברובע הכנסיות של העיר התחתית בחיפה. באפריל 1948, הוא, אמו, אחיו ואחיותיו נעקרו מביתם, ואילו אביו נשאר בחיפה. מחיפה יצאו האם וילדיה לעכו ומשם הפליגו כעבור שבועיים בספינה רעועה ללבנון. בלבנון, הם הוכנסו תחילה למחנה המעבר "קרנטינה" שבנמל ביירות, אחר כך עברו למחנה הפליטים "מייה מייה" ליד צידון ומשם המשיכו לדמשק. בתום שלוש שנות נדודים בין מחנות פליטים, הורשו האם וילדיה לחזור לתחומי ישראל ב-1951 במסגרת איחוד משפחות.
עאבדי הצטרף בנעוריו לברית הנוער הקומוניסטי (בנק"י) בחיפה, וכאן גם החלה דרכו האמנותית. בסביבה זו, הוא התוודע לריאליזם החברתי ולאמנים ישראלים שאימצו סגנון זה ושהיו מקורבים בעת ההיא לשמאל הסוציאליסטי/ קומוניסטי הישראלי. ב-1962, התקבל עאבדי לאגודת הציירים והפסלים בחיפה, והיה לאמן הערבי הראשון שנמנה עם חבריה. באותה שנה הוא גם הציג את תערוכתו הראשונה בתל אביב. ב-1964, הוא נשלח מטעם סניף חיפה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ללמוד עיצוב גרפי, ציורי קיר, פיסול סביבתי ואמנות בדרזדן, הרפובליקה הדמוקרטית גרמניה (ה-DDR או הרד"ג). עאבדי שהה בגרמניה שבע שנים שם, סיים עם תואר מאסטר באמנות ושנת התמחות. במחלקה לגרפיקה והדפס ב"בית הספר הגבוה לאמנויות" של דרזדן, הוא פגש את מי שעתידה היתה להפוך למורתו ולמקור השראה חשוב שלו, האמנית היהודיה לאה גרונדיג שקנתה לה שם ברישומי המחאה שלה נגד הפאשיזם והנאציזם. בשנים אלה השפיעו על עאבדי אמנים גרמנים כגון גרהרד קטנר וגרהרד הולבק.
חודשים מספר אחרי שחזר לחיפה ב-1971, זכה עאבדי, בנובמבר 1972, בפרס הרמן שטרוק מטעם עיריית חיפה2 ולרגל זכייתו הציג תערוכה מעבודותיו בגלריה בית הגפן בעיר זו. בשנת 1973, הרישומים אשר הוצגו בתערוכה זו נדפסו וראו אור במארז הדפסים ובשנים הבאות גם פורסמו כמה מהם בהזדמנויות שונות ב"אל–אתחאד", "אל–ג'דיד" ועל–גבי כרזות. בשנות השבעים והשמונים, הוא גם רשם רישומים לטקסטים של סופרים ומשוררים פלסטינים וישראלים. ב-1978, שנתיים אחרי אירועי יום האדמה בסח'נין, הוא יצר והקים יחד עם גרשון קניספל את האנדרטה לציון יום האדמה. מאוחר יותר, יצר עאבדי אנדרטאות גם בשפרעם, בכפר כנא ובכפר מנדא.
במרוצת השנים, עבד עאבדי כמורה לציור בכפר יאסיף ומאז 1985 הוא משמש כמרצה לאמנות במכללה הערבית לחינוך בחיפה. בשנים שהיה העורך הגרפי של "אל–אתחאד" ו"אל–ג'דיד" (1972-1982), הופיעו רישומים רבים שלו בעתונים אלה, בכתבי עת ובספרים, וכן בכרזות פוליטיות רבות, בהן כרזות לציון יום האדמה, כרזות לציון הטבח בכפר קאסם וכרזות בחירות של רק"ח.
