עבריתהאתר הרשמי והארכיון הדיגיטלי

המוזיאון הנודד ביצירתו של האמן עבד עאבדי

 

2.3 חיפה, המולדת הראשונה

סבי וחיפה של 1948

סבי, קאסם, הלך לעולמו בשנת 1992 בגיל 94. בשנת 1993 נפטר דודי דיב בגיל 54 לאחר מחלה קשה, ובשנת 1996 סבתי חיריה הלכה אף היא לעולמה. לאירועים אלו היתה השפעה משמעותית על יצירותיו של אבי באותן שנים.

הייתי עד להפצרותיו הנשנות בסבי קאסם שיישב עבורו בסטודיו כדי שיוכל לצייר את פניו בציור בשם טיהור אתני של התושבים הערבים ב-22 באפריל 1948″. תחילה עמד סבי בסירובו, אך לבסוף נעתר. כך נוצר הציור שמתעד את המנוסה מחיפה בשנת 1948 דרך הנמל אל עולם לא נודע“, כפי שנהג לומר דודי דיב עאבדי לפני מותו בשנת 1992.

סבי נפטר בשנת 1992, אך פניו הקמוטות וכובע הצמר האפור שנהג לחבוש נותרו במרכז הציור המתאר את מנוסת רוב תושבי חיפה הערבים מעבר לים ובדרכים מאובקות אל עולמות לא נודעים בגולה, ואשר מתים בעודם ממתינים לשוב למולדתם.

סבי קאסם נולד בחיפה בשנת 1900 (אומרים שהוא למעשה נולד בשנת 1898) לדיב עאבדי, שאף הוא נולד בחיפה למשפחה ערבית פלסטינית בשנת 1860.

אמו של סבי, זהרה, היתה בת למשפחה לבנונית בשם אלמוכתאר, שמקורה בטריפולי, ונהגו לכנותה משפחת הבתולה“. שורשיה של משפחת סבתי חיריה אלחאגבלבנון ומצרים, של סבתא רבתא מצד אמי, פטימה אלקלאווי, בלבנון, בעוד שורשיה של משפחת אלחאגבמצרים. כך אבי, עבד אלרחמן עאבדי, שנולד אף הוא בחיפה, נושא בגנים שלו רצף תרבותי שמשתרע לאורך החוף מפורט פואד ואחוזת כפר לאם ליד קיסריה, דרך חיפה, לצידון וטריפולי בלבנון. נוסף על כך, דודתי לוטפיה עאבדי בדואן עדיין פליטה במחנה הפליטים אלירמוק ליד דמשק, יחד עם ילדיה, נכדיה וניניה. היא עדיין ממתינה לשוב למקום הולדתה, חיפה, אך לשוא.

לקראת סוף תקופת לימודיו של אבי במזרח גרמניה הוא הכיר את גודית בוקסה מהונגריה שלמדה אף היא בדרזדן, שם חי אבי כבר שש שנים. הוריי נישאו בבודפשט בסתיו של שנת 1977. אמי באה בעקבותיו לחיפה, שם נולדתי אני בחודש מאי 1972. בהמשך נולד אחי, עטילה, ביום בו הוסר הלוט מעל האנדרטה לזכר קדושי יום האדמה, ב-30 במרס 1977. בשנת 1985 נולד אחי הצעיר גונל בתקופה בה החל אבי לעבוד בתור מרצה לאמנות במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה.

נוסף לאירועים מרגשים אלו וחשיבותם ביצירת משפחה קטנה, נוצרו גם חיים מעניינים המשלבים מרכיבים אזרחיים ותרבותיים ממזרח וממערב כאחד, שהביאו לעירוב ייחודי בין מה שהיה ומה שיהיה. עירוב זה הווה את המציאות בה חייתי יחד עם אחיי והיא כללה ריבוי שפות, מגוון סגנונות חיים, מסורות ודרכים לרכישת ידע – שכולם היו צריכים להתיישב זה עם זה.

 

Let your voice be heard! Share your thoughts and ignite the conversation. Your comments matter!

פוסטים אחרונים

הדים של מדינות האחים/ בית התרבויות העולמיות בברלין
פברואר 10, 2024By
מתרחש באלברטינום (דרזדן): שיח במוזיאון עם עבד עאבדי – רומנסות מהפכנית
ינואר 31, 2024By
שיקום ציור הקיר של עבד עאבדי בחיפה
אוגוסט 10, 2023By
אוסף צ’וקאקו: מסע של צבעים
אוגוסט 6, 2023By
דמיון חומרי: אמנות ישראלית מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות
פברואר 23, 2023By
שקיפות גבוהה יותר של רכישות לאוספי אמנות ישראלית במוסדות הגדולים, האם זה אפשרי? סיכום רכישות
אוגוסט 26, 2022By
רוח צפונית: אמנות ישראלית מאוסף מוזיאון חיפה לאומנות
אוגוסט 9, 2022By
רכישות חדשות לאוסף האמנות הישראלית של מוזיאון תל אביב: 49 עבודות בכ־1.3 מיליון שקל
אוגוסט 5, 2022By
שום דבר טוב לא יצא מזה – פירמידה, חיפה בשיתוף עם גלריה ווסחודנייה, לודג’
יוני 6, 2022By
מחווה לצייר החיפאי הוותיק עבד עאבדי במוזיאון הפלסטיני של ביר זית
אפריל 12, 2022By

עבודות אחרונות

GDPR

לגלות עוד מהאתר עבד עאבדי

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא