עבריתהאתר הרשמי והארכיון הדיגיטלי

עבד עאבדי: “ומא נסינא” (לא שכחנו)

 

 א. החלוץ לפני המחנה: עבד עאבדי

 
ציוני דרך ביוגרפיים

עבד עאבדי נולד ב-1942 ברובע הכנסיות של העיר התחתית בחיפה. באפריל 1948, הוא, אמו, אחיו ואחיותיו נעקרו מביתם, ואילו אביו נשאר בחיפה. מחיפה יצאו האם וילדיה לעכו ומשם הפליגו כעבור שבועיים בספינה רעועה ללבנון. בלבנון, הם הוכנסו תחילה למחנה המעבר קרנטינהשבנמל ביירות, אחר כך עברו למחנה הפליטים מייה מייהליד צידון ומשם המשיכו לדמשק. בתום שלוש שנות נדודים בין מחנות פליטים, הורשו האם וילדיה לחזור לתחומי ישראל ב-1951 במסגרת איחוד משפחות.

 

עאבדי הצטרף בנעוריו לברית הנוער הקומוניסטי (בנקי) בחיפה, וכאן גם החלה דרכו האמנותית. בסביבה זו, הוא התוודע לריאליזם החברתי ולאמנים ישראלים שאימצו סגנון זה ושהיו מקורבים בעת ההיא לשמאל הסוציאליסטי/ קומוניסטי הישראלי. ב-1962, התקבל עאבדי לאגודת הציירים והפסלים בחיפה, והיה לאמן הערבי הראשון שנמנה עם חבריה. באותה שנה הוא גם הציג את תערוכתו הראשונה בתל אביב. ב-1964, הוא נשלח מטעם סניף חיפה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מקי) ללמוד עיצוב גרפי, ציורי קיר, פיסול סביבתי ואמנות בדרזדן, הרפובליקה הדמוקרטית גרמניה (ה-DDR או הרדג). עאבדי שהה בגרמניה שבע שנים שם, סיים עם תואר מאסטר באמנות ושנת התמחות. במחלקה לגרפיקה והדפס בבית הספר הגבוה לאמנויותשל דרזדן, הוא פגש את מי שעתידה היתה להפוך למורתו ולמקור השראה חשוב שלו, האמנית היהודיה לאה גרונדיג שקנתה לה שם ברישומי המחאה שלה נגד הפאשיזם והנאציזם. בשנים אלה השפיעו על עאבדי אמנים גרמנים כגון גרהרד קטנר וגרהרד הולבק.

 

חודשים מספר אחרי שחזר לחיפה ב-1971, זכה עאבדי, בנובמבר 1972, בפרס הרמן שטרוק מטעם עיריית חיפה2 ולרגל זכייתו הציג תערוכה מעבודותיו בגלריה בית הגפן בעיר זו. בשנת 1973, הרישומים אשר הוצגו בתערוכה זו נדפסו וראו אור במארז הדפסים ובשנים הבאות גם פורסמו כמה מהם בהזדמנויות שונות באלאתחאד“, “אלגדידועלגבי כרזות. בשנות השבעים והשמונים, הוא גם רשם רישומים לטקסטים של סופרים ומשוררים פלסטינים וישראלים. ב-1978, שנתיים אחרי אירועי יום האדמה בסחנין, הוא יצר והקים יחד עם גרשון קניספל את האנדרטה לציון יום האדמה. מאוחר יותר, יצר עאבדי אנדרטאות גם בשפרעם, בכפר כנא ובכפר מנדא.

 

במרוצת השנים, עבד עאבדי כמורה לציור בכפר יאסיף ומאז 1985 הוא משמש כמרצה לאמנות במכללה הערבית לחינוך בחיפה. בשנים שהיה העורך הגרפי של אלאתחאדואלגדיד” (1972-1982), הופיעו רישומים רבים שלו בעתונים אלה, בכתבי עת ובספרים, וכן בכרזות פוליטיות רבות, בהן כרזות לציון יום האדמה, כרזות לציון הטבח בכפר קאסם וכרזות בחירות של רקח.

 

Let your voice be heard! Share your thoughts and ignite the conversation. Your comments matter!

פוסטים אחרונים

אין שום מקום שם, תערוכה במוזיאון האמנות המודרנית של פרנקפורט
מרץ 25, 2024By
הדים של מדינות האחים/ בית התרבויות העולמיות בברלין
פברואר 10, 2024By
מתרחש באלברטינום (דרזדן): שיח במוזיאון עם עבד עאבדי – רומנסות מהפכנית
ינואר 31, 2024By
שיקום ציור הקיר של עבד עאבדי בחיפה
אוגוסט 10, 2023By
אוסף צ’וקאקו: מסע של צבעים
אוגוסט 6, 2023By
דמיון חומרי: אמנות ישראלית מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות
מרץ 3, 2023By
שקיפות גבוהה יותר של רכישות לאוספי אמנות ישראלית במוסדות הגדולים, האם זה אפשרי? סיכום רכישות
אוגוסט 26, 2022By
רוח צפונית: אמנות ישראלית מאוסף מוזיאון חיפה לאומנות
אוגוסט 9, 2022By
רכישות חדשות לאוסף האמנות הישראלית של מוזיאון תל אביב: 49 עבודות בכ־1.3 מיליון שקל
אוגוסט 5, 2022By
שום דבר טוב לא יצא מזה – פירמידה, חיפה בשיתוף עם גלריה ווסחודנייה, לודג’
יוני 6, 2022By

עבודות אחרונות

GDPR

לגלות עוד מהאתר עבד עאבדי

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא