heOFFICIAL WEBSITE AND ONLINE ART CATALOG

גברים בשמש

התערוכה גברים בשמש מעמידה במרכזה אמנות פלסטינית עכשווית הנוצרת בשדה תרבותי בעל מאפיינים פוסט-קולוניאליים של יחסי רוב-מיעוט ומתחים אתניים-לאומיים. במאמרו "המסע פנימה והופעתה של ההתנגדות",15 מתאר אדוארד סעיד את פעולת התרבות, המתרחשת במסגרת הכתיבה הפוסט-קולוניאלית, כ"מסע פנימה" – כמעין עבודת כילאיים תרבותית של אנשי-רוח בני העולם השלישי הכותבים מתוך תחושת דחיפות פוליטית או אנושית שמושפעת מן המצב הפוליטי הלא-פתור הקרוב מאוד לפני השטח. תחושת דחיפות פוליטית ואנושית מאפיינת גם את המהלך האמנותי של האמנים המציגים בַּתערוכה. זהו מהלך המבוסס על נסיון חייהם, על יחסי הכוח הייחודים שבתוכם ושכנגדם הם פועלים ועל נקודת מבטם ופרשנותם.
שני ציריה של התערוכה,  "צל השתיקה" ו"הזמניות כמרחב תודעה פלסטיני", פורסים במגוון הצלבות מערכת מורכבת של הקשרים, אסטרטגיות חזותיות ונרטיביות ופרשנויות בשפות הערבית והעברית. מערכת זו משקפת את מרחב הקיום הדיאלקטי של האמנים במתח שבין "מבפנים" ל"מבחוץ", בין "שייכות" ל"אחרות", בין שדות תרבותיים לאומיים לגבולות מובחנים.
התערוכה רוויה במתח דיאלקטי זה. היא מנסה לפרום את התפרים הגלויים והסמויים שמאחים את השתיקה ואת אפשרויות הדיבור, את הזמניות ואת הנורמליות, את תחושת הדחיפות הקולקטיבית ואת עמדת הסובייקט המבקש לעצמו מקום ליצור ולהציג, אך גם חותר לשנות את היסטוריית הייצוג הטעונה ואת העמדות הנובעות ממנה ולסמן לה אופק של שינוי.

 {flike}

Footnotes

1.   ע'סאן כנפאני, "גברים בשמש" [רג'אל פי אל-שמס, 1963], בתוך: גברים בשמש, עברית: דניאלה ברפמן ויאני דמיאנוס (תל-אביב 1979). [back]
2.   ראו לעיל: אמל ג'מאל, "מאבק על הזמן וכוחה של הזמניות: יהודים ופלסטינים במבוך ההיסטוריה": XX-XX. [back]
3.   שם: XX. [back]
4. כמאל בולאטה, "אמנים ישראלים ופלסטינים: מול היערות", קו 10 (1999): 170-175. [back]
5. אלן גינתון (אוצרת), עאסם אבו שקרה (מוזיאון תל-אביב לאמנות 1994). [back]
6.   להסכמי אוסלו ולכינונה של הרשות הלאומית הפלסטינית נודעה השפעה עצומה על האמנות הפלסטינית. תחושה של ריבונות מסוימת הביאה להקמת מרכזי תרבות וגלריות לאמנות כגון גלריה אנדיל (הוקמה ב-1992), מרכז האמנות אל-ואסיטי (הוקם ב-1994) ומרכז תרבות אל-מאמל (הוקם ב-1998), שלושתם בירושלים; מרכז האמנות ח'ליל סכאכיני (הוקם ב-1996), גלריה זריאב (הוקמה ב-1998) ומרכז אל-קטאן (הוקם ב-1998) ברמאללה; גלריה אל-כהף הפועלת במרכז הבינלאומי לאמנות בבית לחם (הוקמה ב-1995). תהליך הקמתם של מוסדות תרבות ואמנות נמשך עד היום, ובשנת 2005, הוקמה גלריה אל-חוש בירושלים, וב-2008 נערכה הביאנלה הראשונה לאמנות עכשווית ברמאללה. [back]
7. "החזון העתידי לערבים בישראל" מטעם הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל; "החוקה הדמוקרטית" מטעם עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל; "חוקה שוויונית לכל" מטעם מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערבים בישראל; "הצהרת חיפה" מטעם מדה אל-כרמל, המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי. ראו: http://www.mossawacenter.org/default.php?lng=1&pg=13&dp=1&fl=19  http://www.adalah.org/heb/constitution.php
 http://www.mada-research.org/hebrew/index.html http://soc.haifa.ac.il/~s.smooha/download/Arab_Visionary_Documents.pdf [back]
8. ב-1994, הוקמה בכפר ג'וליס עמותת אִבְּדַאע שהקימה גלריה בכפר יאסיף ב-2007 (ראו: http://www.ibdaa-art.com); ב-1996, החלה חנה קופלר בפעילות אמנותית בבית הגפן בחיפה הכוללת פרויקטים שנתיים כגון תערוכת "שבוע התרבות הערבית" ותערוכת "החג של החגים"; ב-1996, הוקמה הגלריה לאמנות אום אל-פחם (בניהול סעיד אבו שקרה) (ראו: http://www.umelfahemgallery.org); ב-2000, הוקמה גלריה הגר לאמנות עכשווית ביפו (אוצרת: טל בן צבי) (ראו: www.hagar-gallery.com); ב-2005, הוקמה גלריה לאמנות בטמרה (אוצר: אחמד כנעאן); וב-2006 הוקמה הגלריה העירונית ברמלה וכן הגלריה ברהט. על חללי תצוגה אלה ראו בהרחבה : טל בן צבי, "שונות מתוך אחדות: אמנות פלסטינית עכשווית", בתוך: ג'מעה – כתב-עת בינתחומי לחקר המזרח התיכון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב 2009. טל בן צבי, הגר-אמנות פלסטינית עכשווית, תל=אביב-יפו 2006. [back]
9. התערוכה גברים בשמש נוצרה סביב ליבת אמנים, גברים ברובם, שפעלו בשנות השבעים והשמונים, והמשיכה להתפתח לעבודתם של קבוצת האמנים הצעירים. אולם חשוב לציין כי כניסה משמעותית של אמניות נשים פלסטיניות לתחום האמנות התרחשה בסוף שנות התשעים. אמניות אלה מעלות סוגיות מגדריות ומרחיבות את הדיון הפוסט-קולוניאלי על כל מורכבותו. על עבודתן של אמניות פלסטיניות, ראו בהרחבה: טל בן צבי, פלסטינ(ה) – אמנות נשים מפלסטין (1998), באתר http://www.hagar-gallery.com/palestin.html; טל בן צבי ויעל לרר (עורכות), דיוקן עצמי אמנות נשים פלסטינית (תל-אביב: הוצאת אנדלוס 2001) ; טל בן צבי, מזרח תיכון חדש – 11 תערוכות יחיד בגלריה קרן היינריך בל (תל-אביב 2001); טל בן צבי ומורן שוב (עורכות), שחרחורת – 16 תערוכות יחיד בגלריה קרן היינריך בל (תל-אביב 2003).  [back]
10. אמיל חביבי, האופסימיסט: הכרוניקה המופלאה של היעלמות סעיד אבו אל-נחס אל-מתשאאל, בני ברק 1995. [back]
11. ז'אן פרנסואה ליוטאר, "'הדיפרנד'", מצרפתית: אריאלה אזולאי, תיאוריה וביקורת 8 (קיץ 1996): 142-146. [back]
12. אמיל חביבי, סראיא, בת השד הרע: ח'וראפ'ייה, מערבית: אנטון שמאס (תל-אביב 1993). [back]
13. ג'מאל, "מאבק על הזמן וכוחה של הזמניות": XX. [back]
14. ג'מאל, שם: XX. [back]
15. אדוארד סעיד, "המסע פנימה והופעתה של ההתנגדות", בתוך: יהודה שנהב (עורך), קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי (תל-אביב 2004): 83-106. [back]

  {flike}

Leave a Reply

פוסטים אחרונים

עבד עאבדי, "ניחוחות (הומאז' לסליבא ח'מיס)
נובמבר 9, 2021By
עבד עאבדי | אני והמקום מקום
יולי 1, 2021By
תערוכת יחיד"מאתגר את המגיפה"
יוני 30, 2021By
"דרך חיפה": מוזיאון חיפה לאמנות מציין 70 שנה להיווסדו בתערוכת ענק
יוני 30, 2021By
גדעון לוי [הארץ]רגע האמת: יהודית או דמוקרטית?
יוני 27, 2021By
תערוכה חדשה לכבוד יובל ה-70 למוזיאון חיפה לאמנות: "דרך חיפה"
יוני 16, 2021By
תערוכת יחיד:דיאלוג בנוכחות המקום / גלריית בלקיס
מאי 25, 2021By
מילון / פריז: אמנות עכשווית של המזרח התיכון
מאי 23, 2021By
"דרך חיפה" / מוזיאון חיפה לאמנות
מאי 23, 2021By
השתקפויות / אמנות עכשווית של המזרח התיכון וצפון אפריקה
מאי 23, 2021By

עבודות אחרונות

GDPR