תערוכה של עבודות חמישה סטודנטים זרים באקדמיה לאמנויות יפות בדרזדן התקיימה ב־ברילשה טראסה (Brühlsche Terrasse), חלל התערוכות של האקדמיה, בין 20 במאי ל־30 ביוני 1966.

בתערוכה השתתפו דינו די רוזה מצ'ילה, מאוריסיו בואזו מקולומביה, אלי יונסן מנורווגיה, אליס קנקונן מפינלנד ועבד עאבדי.

את התערוכה אצרה לאה גרונדיג, אמנית ומרצה באקדמיה. היא גם נשאה את דברי הפתיחה. הטקסט המקורי של נאומה שמור בארכיונה ב־ארכיון האקדמיה לאמנויות בברלין.

תערוכה ראשונה מסוגה

בדברי הפתיחה שלה ציינה גרונדיג כי סטודנטים ואמנים זרים הגיעו לאקדמיה כאורחים במשך כמה שנים. עם זאת, לדבריה, הייתה זו התערוכה הראשונה באקדמיה שהוקדשה כולה לעבודותיהם.

גרונדיג הסבירה כי אמנים שעבדו בסטודיות האורחים של האקדמיה פעלו באופן עצמאי. הם עמדו בקשר עם מורי האקדמיה, אך פעלו על פי תכניות לימודים משלהם. סטודנטים זרים אחרים השתתפו בתכנית הלימודים הכללית של האקדמיה, תחת אחריותם של מוריהם.

"חברים יקרים!

התכנסנו כאן לתערוכה הקטנה הזו, למפגש משמח ומעורר עניין עם אורחינו הזרים ועם עבודתם האמנותית.

אף שסטודנטים ואמנים זרים הגיעו לבית ספרנו כאורחים במשך שנים, זוהי התערוכה הראשונה המציגה אך ורק את עבודותיהם.

האמנים המגיעים לסטודיות האורחים שלנו עובדים באופן עצמאי, אף שהם נמצאים בקשר עם מורינו. עם זאת, לימודיהם מתנהלים על פי תכניות משלהם. לצד זאת, יש לנו סטודנטים המשתתפים בהכשרה הכללית המשותפת לכל הסטודנטים, ושמוריהם נושאים באחריות מלאה להם."

לאה גרונדיג על עבד עאבדי

גרונדיג התייחסה גם לעבודותיו של עבד עאבדי בדברי הפתיחה שלה. היא הזכירה את נופי הארץ ואת הדמויות בעבודותיו. לדבריה, ציוריו קירבו אל הקהל בדרזדן את ארצו ואת אנשיה.

"נופיו של עאבדי ואנשיו מקרבים אלינו את ארצו — ארץ הלוהטת תחת השמש, ואת אנשיה העמלים, בכבודם ובמאבקם היומיומי. אנו חשים כלפיהם עניין כן. עאבדי עורר בנו את התחושה הזו באמצעות ציוריו, ובכך העמיק את ידיעתנו, שהייתה עד אז בלתי מספקת למדי, על ארצו."

אמנות כחילופי תרבות

גרונדיג סיימה את דבריה בהתייחסות לתפקידם התרבותי של הסטודנטים הזרים. היא תיארה אותם כנציגים של ארצותיהם, היכולים להרחיב ולהעמיק את הידע של הקהל על חברות ותרבויות אחרות.

"כך אורחינו הזרים הם גם שליחים של ארצותיהם, המרחיבים ומחיים את תפיסותינו לגביהן. וזה, חברים, נראה לי בעל ערך מיוחד.

הבה ננצל את האפשרויות הגדולות ללמוד יותר על בני האדם בארצותיהם באמצעות אורחינו. ואנו מקווים ומאחלים שאתם, חברינו הזרים היקרים, תהיו גם אתם שליחים של ארצנו, ותספרו לאחרים על מאבקנו הלאומי הקשה, על הבנייה מחדש שלנו ועל ידידותנו."

Thanks to Prof. Kerstin Schankweiler and Amir A. Abdi for their research for this article